מכבי פוקס תל אביב הפועל בנק יהב י-ם מכבי ראשון לציון הפועל U-NET חולון מכבי חיפה עירוני חי מוטורס נס ציונה
הפועל גלבוע/גליל הפועל יוסי אברהמי אילת הפועל SP מצר תל אביב עירוני נהריה הפועל אלטשולר שחם ב"ש מכבי אשדוד

"הכל הסתדר כדי שאשבור את השיא"

30/03/2020
אייזיק רוזפלט נזכר בערב בו הוריד 26 ריבאונדים ובטוח: "השיא יישבר בחמש השנים הקרובות". וגם: ההערצה לדניס רודמן, הטיפ המנצח מגוני יזרעאלי והגעגועים לחולון

חודש לפני שימלאו לו 35 אביבים, אייזיק רוזפלט עדיין לא פרש רשמית מכדורסל. הפורוורד-סנטר המתאזרח שיחק עשור בישראל, הן בליגת ווינר סל והן בליגה הלאומית, ומחזיק עד היום בשיא מרשים: 26 ריבאונדים במדי הפועל חולון באוקטובר 2014 מול הפועל גלבוע/גליל. בעקבות פגרת הקורונה שנכפתה עלינו, ביקשנו ממנו לשחזר את אותו משחק.

"אני זוכר כל פרט מאותו יום, כולל מה לבשתי לפני ואחרי המשחק", מספר רוזפלט מביתו במינסוטה, "זה היה המחזור הראשון של העונה ושיחקנו נגד גלבוע/גליל, עם לא מעט שחקנים מבטיחים, איתי שגב הצעיר למשל. אף פעם לא הייתי שחקן שקולע הרבה, הטיקט שלי תמיד היה ריבאונד. באותו משחק, הרגשתי שהכדור פשוט נופל לי לידיים, לפעמים אפילו בלי בוקס אאוט. לא היה לי מושג במהלך המשחק כמה ריבאונדים יש לי ורק אחרי המשחק גיליתי ששברתי את השיא".

ידעת בכלל מה השיא לפני כן?
"האמת שכן. זה מצחיק, שיחקתי הרבה שנים בליגה הלאומית ובאחד המשחקים סיימתי עם 25 נקודות ו-25 ריבאונדים, אז אחריו הלכתי לבדוק מה השיא: 24 של סטנלי בראנדי (וסטיבן קארני). אני זוכר שאפילו פגשתי את סטנלי ואמרתי לו שאשבור את השיא שלו, אבל זה היה בצחוק".

אז מה בעצם קרה באותו ערב שהיה שונה מהאחרים?
"היו לי לפני כן משחקים של 15-17 ריבאונדים, אבל תמיד משהו עוצר אותך: עבירות, בעיות מצ' אפ, כל מיני דברים כאלו. לפעמים אתה סתם מתעייף או שהמאמן של היריבה מתעצבן ואומר 'תעשו לו בוקס אאוט כבר, הוא חוגג עליכם'. ברבע הראשון באותו ערב היו לי כבר 8 ריבאונדים מאוד מהירים ומשם זה התגלגל. וויל קולמן, שהיה הסנטר שלנו אז והוא אחד החברים הכי טובים שלי היום, נפצע ברבע השלישי, כך שמאותו רגע ועד לסיום שיחקתי ברציפות. זה היה מה שקוראים בארה"ב 'הסופה המושלמת', הכל הסתדר כדי שאשבור את השיא".

כמה זמן לדעתך השיא הזה יחזיק?
"אני חושב שהוא יישבר בחמש השנים הקרובות. הכדורסל משתנה והוא הרבה יותר מהיר היום מאשר בעבר, יותר פוזשנים ויותר זריקות מבחוץ שכידוע נקלעות באחוזים נמוכים יותר. אין לי ספק בכלל שבקרוב מישהו ישבור את השיא שלי".

באיזה שלב בקריירה התחלת לשים יותר דגש על הריבאונד והפכת אותו למומחיות שלך?
"התחלת הקריירה שלי לא הייתה קלה. נחתכתי מפורטוגל, מהליגה הרביעית בספרד ומהליגה הרביעית בצרפת. ידעתי ימים לא קלים אבל אני מאושר שלא ויתרתי ולא פרשתי. כשהגעתי לישראל, הייתי קטן ורזה מדי כדי לשחק כסנטר. אני בכלל ראיתי את עצמי כסמול פורוורד אתלטי וניסיתי לשפר את הקליעה. לא קיבלתי הרבה דקות בבני השרון מאחורי פי.ג'יי טאקר, סם קלנסי ושון ג'יימס, אז ירדתי לשחק בלאומית. שם פתאום העבירו אותי לעמדה מס' 5, כי היו פחות גופות גדולים בצבע והרבה פחות מאסה וגובה, אז עבדתי פחות על הקליעה ופתאום התחילו להסתכל עליי כריבאונדר. אחרי עונה וחצי בלאומית, בני השרון לקחו אותי בחזרה וכבר הייתי סגן מלך הריבאונדים בליגה".

אבל את התווית של שחקן לגיטימי בליגה קיבלת למעשה רק במדי הפועל חולון.
"אני חושב שהם בעצמם לא ידעו מה לצפות ממני. קיבלתי את הצ'אנס לשחק ולקחתי אותו בשתי ידיים. תבין, כשהגעתי לארץ קראו לי רוזנפלט או רוזנפלד, בקושי ידעו מה השם שלי. במובן מסוים, גוני יזרעאלי הציל לי את הקריירה. הוא אמר לי 'רק תחסום כמו שצריך ויהיה בסדר'. מצאתי בית חם בחולון ואני יכול לומר היום שזו הייתה התקופה הכי יפה בקריירה שלי. זה עדיין יותר בית עבורי מהבית שלי במינסוטה. לא ידעתי שאוהב את ישראל כל כך ואשאר בה 10 שנים. אני אוהב את המדינה הזו כל כך ומרגיש שהפכתי בה לגבר והתגברתי על הקשיים. אני זוכר שנבחרתי לשחקן החודש בליגה, זה משהו שהיה בלתי ייאמן מבחינתי. אף אחד לא האמין כשהגעתי שאשבור שיא כלשהו או שאזכה בתואר אישי. אני עדיין שומר על הפרס הזה".

בזמנו סיפרת שאתה לובש את מספר 91 בגלל דניס רודמן.
"כן, בהחלט. רציתי להיות כמו דניס רודמן, אבל בואו נבהיר את זה כבר עכשיו – רק על הפרקט! אני לא אוהב את צפון קוריאה או להתלבש כמו אישה. מדונה? אוקיי, בזה אני מבין אותו – בכל השאר לא... אני זוכר שלפני העונה השלישית שלי בהפועל חולון שינו את החוקים. ישבתי עם ג'רמיס סמית' לארוחה בבנדיקט והוא אמר לי שאפשר מעכשיו ללבוש כל מספר שרוצים. הוא ביקש ממני את מספר 9 והייתי בטוח שהוא עובד עליי. ברגע שהבנתי שלא, ישר עברתי למספר 91 כמו רודמן".

באילו דברים ניסית לחקות אותו?
"אני חושב שאנחנו קצת דומים במבנה הגוף, הוא בערך בגובה שלי ועשה דברים שמעטים ידעו להעריך. הוא הריבאונדר הכי טוב שהיה אי פעם, שחקן שלא היה יכול לקלוע בכלל, אבל היה מוריד 20 ריבאונדים בקלות. ידעתי שלא אהיה טופ סקורר ליד שחקנים גדולים כמו וויל קלייברן, סקוטי ריינולדס, ראמל בראדלי ואחרים והבנתי שאני צריך להרוויח את הדקות שלי על ידי ביצוע דברים אחרים. הפנמתי שאם אהפוך למכונת ריבאונדים, אוכל להישאר יותר זמן על המגרש. ניסיתי לחקות שני שחקנים: דניס רודמן וקווין גארנט, אז מהראשון 'לקחתי' את המספר ומהשני את שיער הפנים... רודמן ידע בדיוק מה התפקיד שלו וזה מה שאני תמיד אומר לילדים שאני מאמן כיום. אם צריך להגדיר אותו במילה אחת היא תהיה 'משוגע'".

ובחולון שרו לך משוגע, משוגע, משוגע.
"אהבתי את זה מאוד. כשהגעתי לקבוצה הדרך שלי לפרוק אגרסיות הייתה לצעוק על המגרש והאוהדים של חולון אהבו את זה מאוד. למדתי על מייק קרטר רק אחרי שהתחילו לשיר לי 'משוגע, משוגע'. גם הוא עבר לשחק בירושלים מתישהו, לא?... הלוואי והייתי יכול לחזור לשם. כמעט חתמתי שם בעונה שעברה כשהייתה להם מכת פציעות, כבר דיברתי עם המאמנים אבל אז הם החתימו את איגור קולשוב".

אז למה בעצם עזבת מלכתחילה?
"זו הייתה החלטה כל כך קשה... בעיקר כי חולון הפכה אותי למי שאני בכדורסל הישראלי. אני קלעתי את הסל הראשון באולם החדש – ועוד בדאנק. אני עד היום מתגעגע לחברים הטובים שלי, גוני יזרעאלי ושלומי הרוש. היה אז קיץ של חילופים בהנהלת חולון, חיכיתי להם וקיוויתי לשמוע מהם כי רציתי לחתום על חוזה חדש. הם אמרו לי שיש בעיות ולא יודעים מה קורה ובדיוק ירושלים הציעו לי חוזה לשנתיים. חיכיתי שבוע וחתמתי, כי לא הייתי יכול להרשות לעצמי לחכות עוד. לא רציתי להישאר בלי קבוצה. האוהדים מאוד כעסו עליי, קיבלתי הודעות כמו 'אינשאללה תיחנק בלילה' (מקריא בעברית). למרות זאת, חולון תמיד בלב שלי".

איפה היית מדרג את שיא הריבאונדים ברשימת ההישגים שלך בקריירה?
"שאלה קשה מאוד. אני חושב שמקום שני, אחרי הזכייה באליפות בירושלים, למרות שלא שיחקתי הרבה והיה לי קשר להתרגל לתפקיד המינורי שלי שם. למדתי הרבה על עצמי באותה שנה, לפעמים אפילו לא התאמנתי. למעשה, ברגע שאמארה סטודמאייר חתם, די הבנתי שאני לא הולך לשחק הרבה. למרות זאת, ההרגשה של זכייה באליפות היא משהו בלתי נשכח עבור כל שחקן. זה המקום הראשון שלי, אבל כל שאר הטופ 5 שלי זה רגעים עם חולון. שיא הריבאונדים הוא עבורי היום בו כל העבודה הקשה שלי סוף סוף השתלמה. זה דבר שאני מאוד גאה בו, כי השם שלי נכנס להיסטוריה. אני יודע שמתישהו בקרוב השיא יישבר, אבל המספר הזה מראה כמה קשה עבדתי ולא ויתרתי כשהיה קשה. אשתי נניח לא מודעת לזה בכלל, פה הרי אף אחד לא מכיר אותי או יודע שהייתי כדורסלן. אנחנו מצפים עכשיו לילד ואני מקווה להביא אותו לישראל ביום מן הימים ולהראות לו איפה שיחקתי והתבגרתי".

איזה טיפ היית נותן למי שרוצה לשבור את השיא שלך?
"זה קל, יש משהו ששמעתי את קווין לאב אומר: בסוף כל רבע, שחקנים לוקחים זריקות מכל המגרש כשהשעון נגמר. תרדוף אחרי הכדור הזה ותשיג אותו, זה ריבאונד בחינם".

לא תמיד זה נספר בסטטיסטיקה.
"אז צריך להזכיר את זה לאנשי הסטטיסטיקה... להראות להם את הכדור החוזר שהורדתי. אני זוכר את עצמי אומר להם לפני משחקים: 'תהיו ערניים, אני הולך לקחת הרבה ריבאונדים היום".

האפליקציה של ליגת WINNER סל

הורידו עכשיו את האפליקציה החדשה שלנו ותוכלו להיות איתנו בכל מקום, לעקוב אחרי המשחקים אונליין ולהיות ראשונים לקבל את כל המידע על ליגת WINNER סל
facebook twitter instagram youtube
מנהלת ליגת העל בכדורסל