זהב טהור: המספרים של נבחרת העתודה

שושלת? מאז 2011, רק שתי נבחרות הגיעו פעמיים ברציפות לגמר אליפות אירופה לעתודה: ישראל הנוכחית וספרד שעשתה זאת שלוש פעמים בין 2014 ל-2016. קרואטיה, שהגיעה לגמר השנה, בכלל שיחקה בדרג ב' בשנתיים הקודמות, בעוד יוון שזכתה בזהב אשתקד ניצלה מירידת דרג רק ביום האחרון של הטורניר. בשנה הבאה תארח ישראל את אליפות אירופה עד גיל 20 בתל אביב, כאשר הפעם הציפיות כבר יהיו גדולות הרבה יותר.

דומיננטיות היסטורית. 23, 26 ו-14 – אלו ההפרשים שהשיגה ישראל מרבע הגמר ועד לזכייה, כאשר בכל המקרים, הפער היה יכול להיות אפילו גבוה יותר אלמלא הנחת גארבג' טיים. מעולם בתולדות אליפות אירופה לעתודה, שהתקיימה לראשונה ב-1992, לא הייתה נבחרת שניצחה בכל משחקיה משלב רבע הגמר והלאה בפער דו-ספרתי! בסך הכל סיימו הכחולים-לבנים את הטורניר עם הפרש סלים מצטבר מדהים של 140+, כלומר פער ממוצע של 20.0 נקודות זכות.

תמיד בראש. את המשחק הראשון מול גרמניה הפסידה הנבחרת ממש בשנייה האחרונה, אבל לאחר מכן היא דאגה לא להשאיר מקום לספק. בששת ניצחונותיה בטורניר היא פיגרה במצטבר ל-6 דקות ו-38 שניות בלבד – ואף פעם לא אחרי הרבע הראשון! נגד יוון פיגרה לקצת פחות משלוש דקות, נגד שבדיה במשך כשתי דקות, נגד ספרד לפחות מדקה וחצי ובגמר נגד קרואטיה ל-12 שניות בלבד, כאשר הן רומניה והן צרפת לא זכו להוביל עליה כלל. אגב, בטורניר לפני שנה פיגרה העתודה ל-17:26 דקות בלבד עד הרבע השני של משחק הגמר, בו יוון ברחה לה.

סגירת מעגל. לפני שנתיים בלבד, אותו שנתון ישראלי של ילידי 1998-1999 ירד דרג באליפות אירופה לנוער. ב-2009, אריאל בית הלחמי היה המאמן של נבחרת העתודה הראשונה שנשרה מדרג א'. בשני המקרים, הטורניר החל בהפסד דרמטי לאחר איבוד יתרון משמעותי: 103:102 לאחר הארכה לבוסניה ב-2016 ו-76:75 של עתודת 2009 לטורקיה, גם כן לאחר הארכה משלשה של מליח מחמוטוגלו על הבאזר. סביר להניח שגם המאמן וגם השחקנים שהיו חלק באותה נבחרת נוער הרגישו דז'ה וו אחרי ההפסד לגרמניה – אלא שהפעם הגיע טוויסט חד בעלילה.

בריסקר הקטן-גדול. בגיל 20.5, כשהוא באליפות הגילאים האחרונה שלו, מייקל בריסקר סיפק הופעה בלתי נשכחת. בנבחרת הנוער הוא היה שחקן משלים ובקיץ שעבר נותר מחוץ לסגל הסופי של העתודה, אבל השנה הוא הפך לאחד ממנהיגי הנבחרת. בכל המשחקים הוא קלע לפחות שתי שלשות, רק פעם אחת הוא ירד מ-13 נקודות ובנוקאאוט הוא היה פשוט בשיאו: 22 נקודות נגד ספרד, 18 נגד צרפת ו-19 נגד קרואטיה. בגמר, כשהפער הצטמק ל-2 נקודות בלבד בתחילת הרבע השלישי, הוא שבר בצורת עם שלשה קריטית ומשם ישראל לא הסתכלה יותר לאחור.

זוס פרא. בקיץ שעבר, רבים חשבו שיובל זוסמן קופח כאשר לא נבחר לחמישיית מצטייני הטורניר למרות 16.3 נקודות (43% לשלוש), 5.7 ריבאונדים ומדד 16.7 בממוצע והופעה נפלאה במשחק הגמר. השנה הוא ירד קצת בחלק מהנתונים (14.4 נקודות, 29% לשלוש, 4.7 ריבאונדים ומדד 15.4), אבל כמעט הכפיל את כמות האסיסטים (מ-1.9 ל-3.6), נותר משמעותי מאוד בהגנה וגם הוביל את הנבחרת בפלוס-מינוס עם 132+ נפלא. אין ספק – בחירה ראויה ל-MVP.

כמו גדול. דני אבדיה, שהיה השחקן הכי צעיר באליפות, נבחר לחמישיית מצטייני הטורניר. מאז שפיב"א החלה לבחור את החמישייה באופן רשמי, רק שחקן אחד בחמישיית אליפות אירופה לעתודה היה עדיין רשאי לשחק בנבחרת הנוער באותו קיץ: עומר יורטסבן הטורקי, שעשה זאת לפני שנתיים בטרם יציאתו למכללות. אבדיה בן ה-17.5, שלפני שנה כיכב גם באליפות אירופה לקדטים, יוכל לשחק במדי הנוער גם בקיץ הבא.

בני בני, ילד טוב. את אליפות אירופה לקדטים 2014 דרג ב' סיים גיל בני עם 0 מ-7 מעבר לקשת ב-174 דקות, באליפות אירופה לנוער לפני שנתיים הוא קלע 5 שלשות בשישה משחקים ב-31.2% ובקיץ שעבר הוא היה שחקן ספסל בעתודה שב-29 דקות על הפרקט לא זרק אף פעם מבחוץ. את אליפות אירופה הנוכחית הוא כבר סיים במקום השלישי בטורניר עם 51.4% מעבר לקשת, כשהוא קולע 2.6 שלשות בממוצע! בכל המשחקים הוא קלע לפחות שלשה אחת, כאשר נגד רומניה, יוון, ספרד, צרפת וקרואטיה הוא דייק שלוש פעמים ומעלה מבחוץ.

המלאך גבריאל. עד לפני קצת יותר משנה, אפילו עכברי הענף עוד לא הכירו את גבריאל צ'אצ'אשווילי. הלייט בלומר של הנבחרת הוכתר ל-MVP של הליגה לנוער אשתקד ונכנס לסגל כשחקן הכי צעיר פרט לאבדיה – למעשה, אם היה נולד חודש מאוחר יותר, הוא היה יכול לשחק בנבחרת הנוער גם הקיץ. מעטים חשבו שהסנטר בן ה-18.5 מעמק יזרעאל יוכל להיות משמעותי, אבל ממשחק למשחק הוא תפס ביטחון ואת האליפות הוא סיים עם הפלוס-מינוס השני הכי טוב בממוצע בנבחרת (15.5+) ועם הרבה תקוות לקיץ הבא.

קצב אש. אחרי משחק הפתיחה נגד גרמניה, בו קלעה רק 59 נקודות ושבע שלשות ב-25%, היה נדמה שלישראל תהיה בעיה קשה במשחק ההתקפה. לאחריו, היא פשוט הגבירה את הקצב ואת הטורניר סיימה עם ממוצע מדהים של 20.1 נקודות ממתפרצות, כולל 26 בגמר. הנתון המרשים הזה התאפשר בזכות העובדה שהובילה את האליפות הן בריבאונדים והן בחטיפות. בסופו של דבר, היא הגיעה ל-84.7 נקודות בממוצע (שנייה בטורניר רק לסרביה) וקלעה 9.4 שלשות ב-37% דיוק (רק יוון קלעה יותר ממנה).

צילומים: FIBA.COM