הפועל U-NET חולון מכבי פוקס תל אביב הפ' בנק יהב י-ם עירוני חי מוטורס נס ציונה עירוני נהריה מכבי ראשון לציון
הפועל גלבוע/גליל הפועל יוסי אברהמי אילת הפועל SP מצר תל אביב הפועל אלטשולר שחם ב"ש מכבי אשדוד מכבי חיפה

"כמאמן כדורסל, המזוודה שלך תמיד מוכנה"

03/10/2019
"כמאמן כדורסל, המזוודה שלך תמיד מוכנה"
גוראן מילייביץ', עוזר המאמן של הפועל "יוסי אברהמי" אילת, מספר על הימים בהם אימן בסוריה ולוב, כיצד נוצר הקשר עם ישראל וגם על האכזבה מנבחרות סרביה הקיץ

אחד השמות הכי מעניינים העונה בהפועל "יוסי אברהמי" אילת הוא אלמוני לחלוטין עבור חובבי הכדורסל הישראלי. גוראן מילייביץ' בן ה-50 מדריך ומלמד כדורסל כבר למעלה ממחצית מחייו ואחרי שהיה המאמן הלאומי בסוריה, אימן בלא מעט מדינות אחרות שישראלים לא מורשים להיכנס אליהן וינק את הידע שלו מגדולי הכדורסל היוגוסלבי, הוא הצטרף הקיץ לצוות האימון של אילת תחת אריק אלפסי ולצד רן גשייט. כרגע הוא עוד יודע יותר מילים בערבית מאשר בעברית, אבל אחרי שנתיים בישראל, הוא כבר מרגיש כאן כמעט כמו בבית.

"הקשר שלי עם ישראל נוצר כבר לפני 20 שנה", מספר מילייביץ' בראיון לאתר המנהלת, "מאז סוף שנות ה-90 עברו אצלי המון ישראלים במחנות הקיץ בבלגרד וזה היה החיבור הראשון שלי לכדורסל הישראלי. נוצרו לי המון חברים, אבל עד לפני שנתיים מעולם לא הייתי כאן. הפועל חבל איילות מהליגה הארצית חיפשה מאמן, אורן אלמוג יצר איתי קשר וביקש ממני להגיע. ידעתי שאני מגיע למדינה עם הרבה כישרונות, שהשוני הגדול לעומת המדינה שלי סרביה היא שרובם מתרכזים בעמדות 1-4 כי אין פה הרבה גבוהים כמו אצלנו. אחרי שנתיים שאני גר באילת, אני יכול להגיע שיש לי פה יותר חברים מאשר בסרביה. ישראל מדינה נהדרת עם אנשים נחמדים מאוד, השמש תמיד זורחת. מה צריך יותר מזה?".

תוכל לספר לנו קצת על תחילת דרכך בכדורסל והפילוסופיה שלך?
"כבר עכשיו אני בא להגיד, אני מאמן אולד סקול. כשהתחלתי ללמוד על מקצועות ההדרכה ואימון הכדורסל, הגישה ביוגוסלביה של אז הייתה שכדי ליצור שחקנים, צריך קודם כל ליצור מאמנים טובים. בזמנו לא היו בתי ספר למאמנים כמו היום, אבל בכל קיץ היו קליניקות והשתלמויות עם מיטב המאמנים שיש למדינה שלנו להציע. כל הוותיקים והגדולים היו באים כדי לחלוק עימנו הצעירים את הידע והניסיון שלהם".

כשאתה מדבר על כל הגדולים, למי למשל אתה מתכוון?
"כשאני התחלתי אלו היו פרופ' אצא ניקוליץ', גאשיץ', צ'נין, יוקשיץ' ועוד, לאחר מכן גם ז'ליקו אובראדוביץ', בוז'ידאר מלקוביץ' והדור הצעיר יותר, יחסית כמובן. ההשתלמויות האלו היו למעשה חלום של כל מאמן מתחיל: 24 שעות ביממה של דיבורים על כדורסל, איך לעבוד, מה לעשות וכו'. ככה למדנו. הם היו מעבירים הרצאות ואחר כך נשארים במקום וזמינים לכל שאלה ותהייה. גן עדן למאמנים שרוצים ללמוד ולהתקדם. המאמנים של אז רצו לחלוק את הידע שלהם, היה להם חשוב להעביר אותו ובניגוד לסטיגמות, עשו את זה בסבלנות אין קץ. מעולם לא שמעתי משפט כמו 'לא, זה לא טוב מה שעשית', אלא 'אולי אתה צריך לשנות את התרגיל הזה או לחשוב על דרך אחרת לפתיחת אימון'. צברתי שם המון ידע".

הדברים האלו עוד קורים?
"לצערי כבר לא. היום יש בתי ספר למאמנים וזה כשלעצמו מבורך, אבל דרך העבודה היא אחרת. כשאני התחלתי את קריירת האימון שלי, עשיתי את זה עם קבוצות ילדים, נערים וכו', אחר כך עבדתי כעוזר מאמן ולאט לאט התקדמתי. היה ברור שבראש ובראשונה אתה צריך ללמוד לעבוד עם ילדים כדי לפתח אותם להיות שחקנים. הייתה סבלנות והבנה שאתה צריך להשתפר כדי להתקדם. בדור הנוכחי זה בלתי אפשרי כי הסבלנות קצרה ואני לא בהכרח אומר שזה רע, רק חורה לי לפעמים לראות אנשים שמחפשים את קיצורי הדרך. גם היום יש מאמנים מצוינים, זה בטוח".

מה לדעתך הביא לשרשרת האכזבות של הנבחרות הסרביות בקיץ האחרון, מירידת הדרג של נבחרת העתודה ועד ההדחה המוקדמת יחסית של הנבחרת הבוגרת בגביע העולם?
"אוי, כמה שזה כואב. זה הקיץ הכי קשה שהיה לנו ב-50 השנים האחרונות לפחות, אם אני חוזר לימי יוגוסלביה הגדולה. אני לא חושב שהיה לנו דבר כזה. יש הרבה בעיות כיום, הסוכנים משפיעים יותר מדי על בחירת הסגלים של הנבחרות הצעירות, חלק מהשחקנים הטובים והמוכשרים לא הגיעו ולחלק היו אולי בעיות עם המאמנים. לגבי הנבחרת הבוגרת, יש שחקנים שלא התחילו את ההכנה עם הנבחרת, חלקם התחילו להתאמן לבד בגלל חוקי ה-NBA. כדי להצליח, נבחרות סרביות חייבות להתאמן טוב מהרגע הראשון, זה הדבר הכי חשוב לנו. אנחנו רוצים שכולם יהיו שווים ולא יהיה אף שחקן שהוא מעל הנבחרת - ואני לא חושב שזה קרה בנבחרת הלאומית שלנו הקיץ. שחקנים הגיעו אולי עם הראש בדברים אחרים. מבחינתי כסרבי, הדבר שמביא הצלחות הוא 12 שחקנים שעובדים ביחד ומקריבים עבור המדינה, השמות פחות חשובים. השנה זה לא היה המצב לצערי".

הגעת לישראל עם קורות חיים לא שגרתיים: אימנת בסוריה, לוב, בחריין וערב הסעודית. איך למעשה הגעת לשם?
"אני מאמן מקצוען, החיים שלי זה אימון כדורסל וכמו כל אחד אחר במקצוע, אני רוצה לעבוד. הלכתי למקומות שפתחו בפניי הזדמנויות. בכל מדינה יש כדורסל ואף פעם אסור לזלזל בו. התרבות אולי אחרת, אבל הכדורסל הוא אותו כדורסל. העולם הוא כפר אחד גדול וזו הייתה הזדמנות טובה עבורי כאדם להיחשף לעולמות אחרים וללמוד עוד. אבל אם נשים את כל זה בצד, כמאמן כדורסל בכל מקום הגעתי כדי לעבוד".

ברוב המדינות האלו, הכדורסל הוא לא בדיוק ענף מוביל.
"זה נכון, אבל עדיין אוהבים כדורסל ורוצים להשתפר, אחרת לא היו מביאים מאמנים מבחוץ. אני מודה שלא תמיד היה קל לעבוד בחלק מהמקומות, כי הכדורסל היה למעשה חצי מקצועני ואני לא מתכוון לכסף. שחקנים קיבלו כסף טוב וההנהלות דאגו להם שיוכלו להתרכז רק בלשחק ולהתאמן, אבל מצד שני, לא תמיד דרשו מהם שיתנהגו כמו מקצוענים לכל דבר. בתנאים האלו ניסינו לעשות את המיטב, לפעמים זה הצליח יותר ולפעמים פחות. אני שמח על כל ההזדמנויות שנקרו בדרכי ואני חושב שהפקתי מהן את המיטב, גם עבורי וגם עבור הקבוצות והנבחרות שאימנתי".

התמנית למאמן נבחרת סוריה קצת אחרי "האביב הערבי", כשמלחמת האזרחים הייתה על סף פריצה. כמה קשה היה להתרכז בכדורסל באותה תקופה?
"כשאני הייתי שם בשביל ההכנות לאליפות אסיה, המצב עוד היה בסדר. לא הייתה בעיה למשל לנסוע למשחקים בכל רחבי המדינה, גיליתי ליגה בזמנו עם רמה לא רעה ורצון לצמוח ולהתפתח. לכל קבוצה היו שני זרים אמריקאים וגם לא מעט שחקנים ממדינות יוגוסלביה לשעבר. עבדנו קשה מאוד, ניצחנו באליפות ארבעה משחקים והפסדנו ארבעה משחקים לקבוצות שכולן דורגו בין 6 הראשונות. התנאים היו טובים, לא הייתה בעיה לבחור את השחקנים שרציתי והתאמנו בצורה טובה ורצינית בדמשק. ברגע שעזבתי הביתה, התחיל בלאגן גדול ואף אחד כבר לא היה יכול להתעסק בכדורסל".

 

גם בשנים שלך בלוב לא הרגשת בעיות בצד הפוליטי?
"ממש לא, עבדתי שם שש שנים, גם כמאמן בליגה וגם כמאמן הנבחרת הצעירה. בדיוק התחילו להשקיע שם המון בכדורסל וגם בשאר ענפי הספורט, הביאו מאמנים מחו"ל ועבדו ברצינות. היה שם הרבה כסף כידוע והיה רצון גדול להצליח, אבל גם פה, אחרי שעזבתי, הדברים השתנו. כמאמן כדורסל, המזוודה שלך תמיד מוכנה ולאו דווקא מהסיבות האלו".

עקבת אחרי אילת בעונה שעברה? אתה חושב שתוכלו לשחזר את ההישגים היפים שעשתה הקבוצה?
"בהחלט, ראיתי הרבה משחקים שלהם והם נראו מצוין, עשו תוצאות טובות והתקדמו. רואים שהייתה פה עבודה טובה של כל המערכת. כרגע אנחנו עובדים קשה ומנסים להשתפר מיום ליום. אני מאמין שיש לנו בסיס טוב ואני מקווה שנוכל לשחק ברמה של השנה שעברה. אריק אלפסי איש טוב ומאמן נהדר, אני מעריך מאוד גם את רן גשייט ואעשה הכל כדי לעזור להם. זו עבודת צוות ואני יודע את התפקיד שלי. העונה פה ארוכה וכבר למדנו, גם באילת, שגם אם לא מתחילים טוב אפשר לתקן. אני מקווה שנצליח להגיע לשיא ברגעים הנכונים".

האפליקציה של ליגת WINNER סל

הורידו עכשיו את האפליקציה החדשה שלנו ותוכלו להיות איתנו בכל מקום, לעקוב אחרי המשחקים אונליין ולהיות ראשונים לקבל את כל המידע על ליגת WINNER סל
facebook twitter instagram youtube
מנהלת ליגת העל בכדורסל