יופי של גבעה

<P>מאת <STRONG>אלון סגל</STRONG></P> <P>1. <STRONG>למוטי אמסלם</STRONG>, האיש וגבעת שמואל, יש את זה. אני מכנה זאת כמום מיוחד לבחירת זרים. הוא מוכיח לאורך הרבה שנים שגם בתקציבים מוגבלים אפשר לפגוע בול, לעשות מו"מים שפויים, ולהצליח. נכון גבעת שמואל עלתה רק הקיץ מליגת המשנה, אבל הסיכום הוא בראייה רחבה יותר – להרבה שנים לאחור כשגבעת שמואל עשתה עונות יפות מאוד בליגת ווינר.<BR><BR>הוא בטח לא היחיד, אלדד אקוניס יכול להתגאות בבחירות טובות, ובשני המיקרים הדגש הוא על שחקנים אלמוניים. הרי שמעון מזרחי וגם דני קליין, וגם מיקי דורסמן בחולון ואנשי הפועל ת"א בעבר היותר רחוק, עשו בינגואים משלהם, אבל שם הקליברים היו אחרים. ההצלחה כמובן לא בלעדית של יושבי הראש, הפרטנרים הלא פחות חשובים היא עבודת המאמנים, הסקאוטים וגם הסוכנים.<BR><BR>אמסלם יכול לזקוף לזכותו רשימה ארוכה של שחקנים כמו מייקל יאנג, צ'ארלס מינלנד, טימי באוורס, אפילו קלי מקארתי שלמרות שהונחת כאן על ידי רעננה הוא פרץ בגבעה.</P> <P>2. <STRONG>העידן שאחרי הטריו</STRONG>. גבעת שמואל רשמה אתמול ניצחון שני מול מכבי ראשל"צ. בריצה של 0:16, המהלך שהכריע את המשחק במחצית הראשונה אחרי שהגבעה הייתה כבר בפיגור של 7 נקודות, היו רגעים צרופים של כדורסל נהדר.<BR><BR>בעידן שאחרי אורן אהרוני ודרור כהן, שני המאמנים שכיום עושים עבודה נהדרת, ומשה ברנר שעדיין משחק והיה עד לא מזמן חלק מהטריו הנהדר, ההתבססות של הגבעה בליגת ווינר וכמובן שהצלחה אפשרית תלויה בעיקר בזרים. גבעת שמואל אולי פקששה באלמנט הזה לפני שנתיים-שלוש, אבל עכשיו היא יכולה להתגאות. ואין אגב צורך בלהזהיר שעברו רק שלושה מחזורים.<BR><BR>אגב, מבחינתי לפחות, למרות שרבים מתפעלים מהבחירות החדשות ברולנד רוס וסטפון ברדפורד, והן מצוינות, אני חושב ששהחלטה הכי נבונה הייתה דווקא הישן והטוב. נכון לג'רמיין הול או קורי קאר כבר אין את הפוטנציאל לצמוח לרמות הגבוהות, אבל הם הכי בינגו של הגבעה העונה.</P> <P align=center><IMG alt="" hspace=0 src="http://www.basket.co.il/pics/2007/articles/givat_in_article.jpg" align=baseline border=1><BR><STRONG><EM>עושה עבודה נהדרת. אורן אהרוני עם יחזקאל סקוורר (צילום: חיים צח)</EM></STRONG></P> <P>3. <STRONG>קאר את הול</STRONG>. הגבעה היא לא הקבוצה היחידה שבחרה בשני זרים ששיחקו כאן בעונה שעברה, ובאלו הקודמות. במכבי ת"א הלכו על וויליאמס וסימונס, שנתנו פריצה גדולה בבני השרון ובחולון. בירושלים השאירו את באוורס וצירפו לו את סניד. יש לזה אולי מחיר, אבל גם משמעות.<BR><BR>בגבעה הלכו על צמד צנוע יחסית, לא זוהר במיוחד, אבל כזה שחרש את ליגת ווינר, כמעט מכל כיוון וזווית. אף פעם לא היה סביבם הייפ גדול – אבל קחו את אתמול לדוגמא: 51 נקודות משותפות ו-16 ריבאונדים, והם היו שווים יותר מ-32 ו-27 נקודות מדד (בהתאמה).<BR><BR>הערך המוסף הוא כמובן המון שקט וניסיון, כי זה קודם כל מה שצריכים הישראלים הצעירים של הגבעה. לרועי ברקוביץ' יש ניסיון אבל איתי גרינבוים, יוני ניר ויחזקאל סקוורר צריכים זרים שיכולים לכוון אותם. זרים שיבינו את המנטליות של השחקן הישראלי המתהווה, זרים שלא יבואו לגנוב לאיש את ההצגה ויעשו גם את האחרים לטובים. את ברנר לא שכחתי, הוא צעיר לנצח.<BR><BR>בגבעה יכולים להיות רגושים. קאר והול יעשו בדיוק את מה שהם יודעים. קחו לדוגמא את הול, הוא לא מתחכם והולך על הדברים הפשוטים ולכן לא פלא שהמאזן שלו בשלושת המשחקים האחרונים עומד על 18 מ-24 קליעות מוצלחות מהשתיים – 75% - ושתי קליעות מוצלחות מהשלוש, וכן משני ניסיונות בלבד. קאר יורה לא מעט מהשלוש, כמעט שבעה כדורים במשחק וזה המון, אבל במבחן התוצאה - 9 מ-20 שלשות (45%) – מוכיחה שהוא לוקח את רובן ממצבים טובים ולא מתוך איבוד הראש.</P> <P align=center><IMG alt="" hspace=0 src="http://www.basket.co.il/pics/2007/articles/givat2_in_article.jpg" align=baseline border=1><BR><STRONG><EM>עושה הכל טוב ופשוט. ג'רמיין הול מול אופיר פרחי (צילום: חיים צח)</EM></STRONG></P> <P>4. <STRONG>ברדפורד את רוס</STRONG>. ברור שכדי שגבעה תוכל לזקוף הצלחה בדמות התברגות בפליאוף העליון, עם אפשרות אולי להפתיע ולהתברג כהפתעת העונה בפיינל פור (זה כמובן רחוק), הבחירה בשני הזרים הלא מוכרים תהיה קריטית. רולנד רוס וסטפון ברדפורד. הראשון גארד, השני פורוורד שמתופקד גם כסנטר.<BR><BR>רוס היה יחסית חלש אתמול עם 8 נק' באחוזים מאכזבים, אבל בשני המשחקים מול קרית אתא ונהריה הוא היה מצוין. בראשון הוא סיפק 33 נקודות עם אחוז מדהים מהשתיים – 86% שהושגו ב-14 ניסיונות זריקה. מול קרית אתא הוא רשם 19 נקודות והפתיע עם 10 ריבאונדים, מהם חמישה בהתקפה. עכשיו המבחן שלו יהיה להתגבר על השמירות עליו. לפחות באספקט הזה, והוא היה למעשה היחיד של ראשל"צ, הוא נעצר אמש.<BR><BR>ברדפורד שומר על יציבות מרשימה. מול הכתומים אתמול הוא קלע 17 נקודות שזה יפה, והוסיף 9 כדורים חוזרים שמתוכם 6 ריבאונדים נלקחים בהתקפה. ריבאונד זו אחת המגרעות של ראשל"צ, אבל הנתון מצוין. תוסיפו דומיננטיות בצבע, ועל פניו כבר עתה הוא נראה בינגו כי שימו לב למספרים שהוא העמיד בשני המשחקים הקודמים.<BR><BR>במשחק מול נהריה - 18 נק', 9 ריב' מתוכם 4 ריבאונד התקפה, ואילו מול קרית אתא -23 נק' ו-7 ריב', 5 התקפה. הוא מתקרב לממוצע נקודות של 20 למשחק, אבל יותר מזה הדבר החשוב מבחינת הגבעה, הוא מתגלה כריבאונדר יעיל מאוד. הוא קטף עד עכשיו 25 ריבאונדים בשלושה משחקים, 60 אחוז מתוכם הם כדורים חוזרים בהתקפה, שמעניקים לגבעה עוד הזדמנויות קליעה לאורך המשחק. נתון בהחלט מעניין.</P> <P align=center><IMG alt="" hspace=0 src="http://www.basket.co.il/pics/2007/articles/givat1_in_article.jpg" align=baseline border=1><BR><STRONG><EM>יצטרך ללמוד להתגבר על השמירות. רונלד רוס מול קן טוט (צילום: חיים צח)</EM></STRONG></P> <P>ברדפורד עד עכשיו שווה מדד של כמעט 25 נקודות בממוצע, שהוא החמישי בטיבו בליגה אבל בפועל הוא שלישי, ואולי אפילו שני. אם לוקחים בחשבון שקרלוס ארויו ואוגונה אוניקווה רשמו רק משחק אחד, וטימי באוורס רק שניים, ולא שלושה כמו סטפון.</P> <P>5. <STRONG>על ראש הגבעה</STRONG>. לגבעה צפויות עוד הרבה עליות וירידות. לא מול כל קבוצה המאצ'-אפ הזה יתאים, וברדפורד עלול להתקשות מול שחקנים מאסיבים, בטח ובטח שהול, והדברים נכונים גם לקאר ורוס בקו החוץ.<BR><BR>הגבעה בסופו של דבר משחק עם חמישה ולא עם הארבעה שהתרכזתי בהם, אבל אם יש משהו שבזכותו גבעת שמואל מציגה היום כדורסל מאוד אטקרטיבי שכולל ממוצע התקפי מרשים של 92.7 נקודות, הוא בזכות הרביעייה הזאת. התרומה היחסית הממוצעת של כל אחד מהם נושקת ל-20 נקודות.<BR><BR>בסך הכל ארבעתם שווים 77.7 שהם כמעט 84 אחוז! מהתפוקה ההתקפית כולה של הגבעה.<BR>בהחלט שווה לבוא לראות את הגבעה, ובאמת שלא רק לאמסלם (וגם למנכ"ל אפי שמש) מגיע קרדיט, אורן אהרוני ודרור כהן עושים בינתיים עבודה נהדרת. לי זה קצת מזכיר את הציוות של קטש ולובין בגלבוע/גליל, אבל איך שלא תהפכו את זה – שאפו!<BR></P>