פרק מ"ספר הכדורסל הישראלי": ההקמה

מנהלת הליגה גאה להיות שותפה בהוצאתו לאור של "ספר הכדורסל הישראלי", שנכתב על ידי אלישע שוחט ז"ל והושלם על ידי בניו עוז ועומר. עותק של הספר ניתן לרכוש דרך מיזם "הד סטארט" על ידי לחיצה כאן ובעוד שבועות בודדים הוא יעלה כאן בחינם בגירסה אינטרנטית לטובת כל חובבי הכדורסל.

אלישע שוחט ז"ל היה היסטוריון ספורט מהבולטים בישראל ורשימותיו שימשו אותנו רבות בהשלמת חומרים היסטוריים. הוא הלך לעולמו בטרם עת, ימים בודדים לפני יום הולדתו ה-60 וכאשר היה קרוב להשלמת הספר, שמהווה למעשה את לקסיקון דברי הימים של הכדורסל הישראלי, מהקמת המדינה ועד ימינו אנו. יהי זכרו ברוך.

לפניכם מובא אחד הפרקים הראשונים בספר, על העונה הראשונה והניסיונית של ליגת הכדורסל ב-1953/54.

                                                                                           ***

ארבעה חודשים קודם למחזור המשחקים ההיסטורי הראשון, דיווח העיתון "ספורט לעם" (4.1.1953): "תל אביב. שבת. ועדת הכדורסל המשותפת להפועל ולמכבי הצליחה בישיבתה ביום ב' למצוא נוסחת פשרה ולהגיע להסכם עקרוני בדבר הקמת ליגת כדורסל ארצית. ההסכם מבוסס על הכנסת 20 קבוצות (10 מכל אגודה) למעגל משחקי המבחן אשר יימשכו במשך שנה תמימה (158 משחקים) ויחרצו מבנה ליגות הכדורסל לשנים הבאות".

המחזור ההיסטורי הראשון של הליגה פוצל ליומיים והתקיים ביום שישי (24.4.53) וביום שבת (25.4.53). שעת המשחקים המדויקת של משחקי המחזור הראשון לא פורסמה בעיתונות של אז, ולא כל הקבוצות נכנסו לפעולה על ההתחלה, אבל המשחקים התקיימו בתל אביב ובחולון, ארבעה בסך הכל. הפועל גבע מהצפון נאלצה לתור אחר מקום לינה בגוש דן. לא לכל הקבוצות היו מאמנים, שחקנים נהגו לכבס את בגדיהם ועל אחדים מהם הוטלה מלאכת צביעה וסימון הקווים במגרש. השופטים היו עסקני כדורסל, מאמנים ושחקנים שעברו קורס שיפוט מזורז (עם הקמת איגוד השופטים הארצי לכדורסל בשנת 1954).

מהר מאוד ניתן היה לראות אילו שלוש קבוצות ירוצו בצמרת: מכבי תל אביב, הפועל חולון והפועל תל אביב, אשר ניצחו את משחקיהן במחזורים הראשונים בקלות ובדרך כלל ביתרון דו ספרתי.

משחק העונה הראשון נערך ב-31.7.1953 בין מכבי תל אביב להפועל חולון, לעיני 1,000 צופים שציפו למשחק צמוד ומרתק. אבל פרט לדקות הפתיחה בהן היה הקרב שווה כוחות ומותח, בהמשך שחקני מכבי גילו עדיפות רבה וירדו למחצית ביתרון 10:27. גם המחצית השנייה הייתה חד צדדית, כששחקני מכבי הפגינו משחק צירופים נאה. היתרון גדל מדי דקה, ובעיקר הגדילו לעשות שניאור וקליין שקלעו לסל בהצלחה מכל מצב. עם שריקת הסיום הורה מאזן הנקודות על 22:64 לצהובים. למכבי הרבו: שניאור 23, קליין 18 ועופרי 13. לחולון: חפץ, חודרה וכהן 6 כ"א.

המועד המקורי לדרבי התל אביבי הראשון אי פעם היה ה-17.7.53, רק שמכבי לא הופיעה משום מה וטענה לבלבול תאריכים. ועדת הכדורסל פסקה בתחילה על ניצחון טכני לזכות הפועל, ובתגובה הודיעו נציגי מכבי על פרישה מהליגה. נציגי הפועל התרצו וקבעו לבסוף תאריך חדש למשחק, ב-21.8.53 במגרש "עמירם" בתל אביב. הפועל פתחה טוב והובילה 7:13, אבל ההמשך היה של המכבים המהירים שניצחו בסיום 37:51. למכבי קלעו: שניאור 20, עופרי וקורמן 9 כ"א, קליין 8 ו-וינר 5. להפועל: לובושיץ 12, הייבלום, דני ארז, הס, בארי ולוסטיג 4 כ"א, קופפר 2, איסרוב 2 ובוקשפן 1. שפטו: אליהו עמיאל ומשה ברוך.

הפסד טכני שהיה עלול לעלות באליפות

מכבי תל אביב ומכבי דרום תל אביב לא הופיעו למשחק ביניהן (לא ברור מהי הסיבה) ותוצאת המשחק הוכרזה 0:0 ללא נקודות, מה שעלול היה לעלות ביוקר למכבי תל אביב מול שתי יריבותיה לצמרת, הפועל חולון והפועל תל אביב. אבל מכבי תל אביב לא נתנה לאירוע הזה להפריע לה ובסיבוב השני הכריעה את גורל האליפות עם שני ניצחונות נוספים על הפועל חולון (28:34) ועל הפועל תל אביב (44:52).

בדרבי הוליכה הפועל בתום המחצית הראשונה ביתרון דו ספרתי, אבל המתפרצות של מכבי במחצית השנייה הפכו את התוצאה, והאליפות ההיסטורית הראשונה בישראל הלכה למכבי תל אביב וליהושע רוזין בן ה-36.

את הנקודות להפועל קלעו: לובושיץ 16, בוקסנבוים וקופפר 10 כ"א, הייבלום 5, בנדל 2 והס 1. למכבי: קליין 21, עופרי 17, וינר 7, שניאור 4 וקורמן 3.

קצת על קבוצות הליגה בעונה הראשונה אי פעם

מכבי תל אביב

את האליפות הראשונה קטפה מכבי תל אביב, הקבוצה ששלחה את מספר השחקנים הגדול ביותר לנבחרת: אברהם שניאור (שגם חגג את תואר מלך הסלים הראשון של הליגה עם 197 נקודות, מספר נקודות זהה לפרדי כהן החולוני), זכריה עופרי, רלף קליין, יהודה וינר ומנחם קורמן.

המאמן היה יהושע רוזין האגדי, עליו מספר רלף קליין (בועז גולדנברג, "שם המשחק", אפריל 2004): "אני חושב שבלעדיו מכבי לא הייתה מגיעה לאן שהגיעה. היה מאמן הגנתי שדגל במשחק קבוצתי וחשב שאני זורק יותר מדי לסל. כל החוקים הלכו אז עם משחק קבוצתי כי לא הייתה הגבלה של זמן בהתקפה, ויכולנו להתמסר בלי סוף עד ליצירת מצב קליעה אידיאלי".

למכבי תל אביב, שקטפה את האליפות, היה את ניסיון המשחק הכי גדול בישראל. מדובר במשחקים בינלאומיים שערכה הקבוצה לפני ואחרי קום המדינה: הקבוצה יצאה למסעות באפריקה (מצרים), אסיה (ביירות) ובאירופה (אתונה, פראג, בריסל ובלגרד). דרך המשחקים מכבי למדה וספגה כדורסל וצברה ניסיון.

תופעה מדהימה עליה ראוי לתת את הדעת היה מספר השחקנים ששיחקו בסגל של מכבי לעונת 53/54, שעמד בסך הכול על שבעה: שניאור, עופרי, קליין, וינר, קורמן, בירנבוים ופסח. לפעמים אפילו לא כל השבעה יכלו להופיע.

ניצחון הבכורה של מכבי תל אביב בליגה היה ב-24.4.1953, משחק ששוחק ביום שישי בשעה 20:00 על מגרש האספלט של ביה"ס התיכון "שלווה" בתל אביב. הנה הדיווח של היומון ספורט לעם: "תל אביב, יום ו'. קבוצת הכדורסל של מכבי תל אביב רשמה כאן הערב ניצחון גבוה על מכבי הצפון תל אביב 18:51. כבר מתחילת המשחק היה יתרונה של קבוצת מכבי תל אביב ברור, והחמישיה שניאור, קורמן, קליין, עופרי ו-וינר, עשתה ביריב כרצונה".

חוץ משניאור, שייצר 14 נקודות, נרשמו באותו משחק גם שיא יסוד של הפרש (23), נקודות לקבוצה אחת (51) ומינימום נקודות של ספיגה (18), שיא ששרד עד היום. רשימת הקלעים של מכבי תל אביב לאותו משחק: אברהם שניאור 14, מנחם קורמן 12, רלף קליין וזכריה 10 כ"א ויהודה וינר 5. למכבי צפון: טרייביטש 6, אודובין 6, ילין, רש ובנקוביץ' 2 כ"א.

יהושע רוזין (צילום: באדיבות משפחת כהן-מינץ)

הפועל חולון

הפועל חולון, המדורגת השנייה, נבנתה ממספר שחקנים יהודים שיצאו ממצרים, אימפריית כדורסל במונחים של אז. לעולים החדשים (אליהו עמיאל, פרדי כהן, מרסל חפץ, חיים גורן-גורמז'נו, סמי חודרה ורודי ויינברג) צורפו כמה מקומיים כמו צחי פרלשטיין-פלד, זוהר ואחרים שלהטו בדרך לצמרת הגבוהה.

מיכה שמבן (יליד 4.1.1919), המאמן הראשון של הפועל חולון משנת 1951, היה האיש שהריץ את כל העולים החדשים ממצרים תחת חסותו בקבוצה אחת. מיכה מספר: "לחולון הבאתי את מרסל חפץ, רודי ויינברג ('השד הזריז' – א"ש), סמי חודרה ופרדי כהן. פרדי היה גאון כדורסל וקלע בחסד עליון. קשה לתאר את כישרונו העצום".

עד מהרה הפכה קבוצת הפועל חולון לשם דבר. רבים באו לחזות במשחקיה של הקבוצה שכדורסלניה דיברו ביניהם צרפתית ושיחקו כדורסל בסגנון שלא היה מוכר אז בישראל. יצחק פלד נזכר: "הגדולה שלנו הייתה בכדורים החוזרים בהתקפה. היו לנו שניים-שלושה קלעי חוץ טובים. כאשר אחד מהם היה זורק לסל, היו שלושה אחרים קופצים מיד מול הקרש בכוונה להשתלט על הכדור החוזר. עמיאל שהיה מאמן-שחקן היה צועק לפרדי או מרסל 'שוט', והשאר היו כבר מוכנים לזינוק". תכסיס זה, שמקורו בארה"ב, היה זר לגמרי לכדורסלנים הישראלים ועבר זמן רב עד שהם למדו לשחק נגד זה. זה לא היה החידוש היחיד שהכניסו המצרים, והם גם לימדו את הקבוצות האחרות שיטות שונות של שמירה.

הפועל תל אביב

הפועל תל אביב חסרה אחדים מכוכביה שערקו זמנית, בגלל מניעים של אידיאולוגיה, למעיין ברוך. שלד השחקנים שנותר הורכב ממספר צעירים כמו דני ארז (הקלע הבולט של הקבוצה עם 134 נקודות), משה בארי, עמוס קופפר, ארז לוסטיג, עזריאל לובושיץ וגדעון הס. רק שמול מכבי תל אביב וחולון זה לא הספיק, והקבוצה דורגה בסיומה של אותה עונה במקום השלישי.

הפועל מעיין ברוך

הפועל מעיין ברוך, הרביעית בטבלה, נוסדה ככל הנראה בשנת 1950 והתבססה על כמה שחקני מפתח שעזבו את קבוצת הנוער הפועל אמיר תל אביב. מדובר בשחקנים דוד הייבלום (שחזר בהמשך להפועל תל אביב), יאיר "פייפי" שמש ושמעון "צ'ינגה" שלח (לימים שחקן הפועל תל אביב, מאמן הנבחרת ואבא של הכדורגלן אמיר שלח), אשר הגיעו דרך הנח"ל לקיבוץ.

שמעון שלח נזכר: "שיחקתי בתפקיד של רכז והייתי ה'כולבויניק' של הקבוצה, שזה אומר גם מאמן, גם מנהל הקבוצה ואפילו האפסנאי. ארבע שנים הייתי בקבוצה אליה הגעתי דרך קבוצת הנוער. סוד ההצלחה של הפועל מעיין ברוך היה המגרש הביתי שלנו, שהיה בכפר גלעדי וגם בקיבוץ הגושרים. בבית ציפורי ובכפר גלעדי, שם שיחקנו השכם בבוקר בשעה 10:00 ושיחקנו על קרקע כבושה, ובגלל האבק מהמחצבה היה צריך להשקות את המשטח כל הזמן. זה לא מנע כמובן מענני האבק להתפזר במהלך המשחקים שלנו, שהפריעו מאוד לקבוצות היריבות. בכל משחק שלנו הגיעו כ-700 צופים בממוצע שהגיעו מקיבוצי הסביבה. למשחקי החוץ שלנו באזור המרכז נסענו יום קודם ולנו אצל ההורים בגוש דן".

שאר שחקני הקבוצה של מעיין ברוך היו מלך הסלים של הקבוצה (122 נקודות) יגאל וולדרסקי-דר, גם הוא שחקן הנבחרת שהגיע מאשדות יעקב, ושחקני כפר גלעדי צליל גורלי, עודד כרמי ויורם טריגר. הניצחון הכי גדול של הפועל מעיין ברוך היה בקיבוץ הגושרים על הפועל תל אביב 41:46.

יאיר שמש סיפר לימים שסוד ההצלחה של הפועל מעיין ברוך היו הניצחונות הביתיים בגלל זמן הנסיעה שהתיש את הקבוצות היריבות ממרכז הארץ. "מכבי דרום", סיפר שמש, "נסעו תשע שעות במשאית סגורה של אוסם ונשפכו ממנה בבית ציפורי, רק בשביל לחתום על כניעה מהירה. את המשחק ההוא הם הפסידו כבר בסיבובים של טבריה והם לא היו היחידים".

צילום: אתר "סיפורי גבעת ברנר"

הפועל גבע     

הפועל גבע, החמישית בדירוג, הייתה אפיזודה חולפת ובתום העונה הראשונה של הליגה הקבוצה התפוגגה, מאחר ולא הצליחה להעמיד קבוצה לקראת משחקי העונה הבאה. גבע רשמה בעונה הראשונה שישה ניצחונות (כולם על הקבוצות שדורגו מתחתיה) לעומת 8 הפסדים (לכל 4 הקבוצות שהקדימו אותה בטבלה).

הקבוצה הורכבה ברובה מכמה חיילים חברי קיבוץ גבע: צביקה גוריון, דוד איתיאל, ברום רם, אחיק "מנחם" שמחוני ומאולי "שמואל" חייקין. השחקנים הבולטים היו עזר גורן ועמנואל רוזן.

מכבי דרום תל אביב

מכבי דרום, קבוצת הבת וספקית השחקנים של מכבי תל אביב, דורגה במקום השישי. בשורותיה כיכבו עמנואל ברדן (166 נקודות, רביעי בדירוג מלך הסלים העונתי), יוסף אלוני ומשה גולובי. הכוכב הבולט של הקבוצה היה עמנואל ברדן ששבר באותה עונה את שיא הנקודות, כשצלף 28 נקודות במהלך משחקה של מכבי דרום מול הפועל מעיין ברוך, במשחק שתוצאתו הייתה 34:53.

מכבי חיפה

מכבי חיפה, השביעית בדירוג, כונתה "קבוצת האיציקים". היא הורכבה מארבעה שחקנים שנשאו את השם יצחק: יצחק מחרז (מלך הסלים של הקבוצה, 133 נקודות בעונה הראשונה), יצחק טננבוים (ששיחק כגבוה), יצחק רובינשטיין (הסקורר הראשי של הקבוצה) ויצחק בן חיים (הקלעי).

מכבי צפון תל אביב

מכבי צפון תל אביב, שמגרשה הביתי היה סמוך לרחוב דיזנגוף, נתקעה עמוק במקום האחרון. הקבוצה קיבצה לחיקה שחקן כדוריד אחד, משה רש (אבא של אבי רש, שחקן ומאמן כדוריד). רש נזכר: "בקבוצה שיחקו שלום קוסובר, שהיה השחקן המוביל והיה למעשה מאמן-שחקן, ראובן לביץ', שהיה שחקן מוכשר מאוד ולימים נהרג בתאונת מטוס עם רעייתו, דוד מלמד, שהסתבך בפלילים בארה"ב והיה אחיו הצעיר של כדורגלן הפועל תל אביב משה מלמד. בנוסף שיחקו גם עמנואל אודבין, יצחק קרני, וזלמן טרייביטש, ששמר מצוין והיה בעלים של מפעל לרהיטים בתל אביב".

• לרכישת עותק של הספר לחצו כאן