עידו פליישר הגיע למכבי אשדוד/באר טוביה בגלל גרינברג ("בזבוז לא לרכוש ממנו ידע"), עובד על ההוק שוט ("מפתח כמה שנים") ולומד מאבא עופר ("אוהב לעזור")
עידו פליישר סומן כתקווה גדולה כבר בגיל צעיר, לא רק בגלל שהוא בנו של עופר - ששיחק כמעט שני עשורים בליגה ורשם 127 הופעות בנבחרת ישראל - אלא בעיקר מכיוון שתמיד היה מהמובילים בשנתון שלו, הן בליגות לנוער והן בנבחרות הצעירות. בשנתיים האחרונות הוא יצא לשחק באוניברסיטת הוואי וקצת ירד מהרדאר, אבל בקיץ הוא חזר בגדול, כאשר היה חלק מנבחרת העתודה שזכתה באליפות אירופה.
בגביע ווינר סל הוא הרים את רף הציפיות עוד יותר גבוה, כאשר הוביל את מכבי אשדוד/באר טוביה לחצי הגמר עם הופעה מצוינת מול הפועל גלבוע/גליל: 12 נקודות, 10 ריבאונדים ומדד 20. הסנטר בן ה-20, שמתנשא לגובה 2.08 מ', הראה התמצאות מצוינת מתחת לסל, סיומת טובה מאוד ביד אחת וחוש נהדר לריבאונדים.
"רציתי ללכת לשחק בקבוצה שאוכל לקבל בה צ'אנס לשחק ולהתפתח", הוא מסביר בראיון לאתר המנהלת את הבחירה במכבי אשדוד/באר טוביה, "ראיתי שפיתחו שם שחקנים כמו אדם אריאל ונמרוד לוי והבנתי שזה מקום טוב עבורי. יש לברד גרינברג המון ניסיון, הוא היה שנים ארוכות ברמות הכי גבוהות והוא מבין את המשחק באמת. שמעתי עליו הרבה דברים טובים עוד לפני שהגעתי ואני שמח לשחק עבורו. לצידו, דני גוט עושה עבודה מעולה עם השחקנים ועובד איתנו קשה".
בניגוד לרוב המאמנים והמגמה השלטת בכדורסל העולמי, גרינברג מאמין בהרכבים גבוהים מאוד.
"כן, גם זה היה שיקול חשוב מבחינתי. הכדורסל אמנם הולך היום לסמול בול, אבל אני חושב שעדיין יש מקום לסנטרים ולכדורסל 'של פעם', עם ביג מנים שמשחקים עם הגב לסל והקבוצה הולכת אליהם פנימה. אני נמצא עכשיו בגיל שאני עדיין מתפתח בו כשחקן וברד, שכבר היה באינספור תפקידים וטעם סוגי כדורסל שונים, יכול לעזור לי. זו ברכה שיש מישהו עם ידע וניסיון כזה בארץ, אם הוא כבר פה, זה ממש בזבוז לא לנסות לרכוש ממנו את הידע".
ספר לנו קצת על האימונים באשדוד.
"זה סגנון מאוד שונה, האימונים יותר ארוכים וקשים. קצת יותר משעה לפני האימון כבר מגיעים כדי לזרוק, אחר כך שעתיים ורבע של אימון אינטנסיבי, כאשר גם לפניו וגם אחריו עובדים זמן רב על מתיחות. הגבוהים עובדים על משחק גב לסל ועל תנועתיות. במהלך האימון אנחנו עושים משחקונים שמחברים את הקבוצה יחד ואחרי האימון נשאר עוד זמן לזרוק. מאוד קשה למצוא בארץ באולמות שאפשר פשוט להישאר ולעבוד בהם אחרי האימון, זה אחד היתרונות הגדולים של אשדוד. אנחנו מבלים שעות ארוכות באולם בכל יום ואנחנו מקבלים מהמועדון את כל המעטפת הדרושה כדי להתקדם, להתפתח וממש להרגיש בבית".

כמו בעונה שעברה בליגה, גם בגביע ווינר סל הקבוצה הורידה המון ריבאונדים בהתקפה. זה דבר ששמים עליו דגש?
"בהחלט, זה משהו שאנחנו מנסים לעשות. ההסתכלות היא פשוטה: כל ריבאונד התקפה שאנחנו לוקחים מוריד ליריבה עוד פוזשן ונותן לנו עוד הזדמנות לקלוע. השיטה הזו מאוד מתאימה לסגל השחקנים וזה מפתח חשוב עבורנו".
חזרת הקיץ לנבחרת העתודה והיית שותף להישג היסטורי. מה היה סוד ההצלחה שלכם?
"יש לנו הרבה ניסיון יחד מנבחרות קודמות, כולנו הכרנו אחד את השני היטב עוד לפני הקיץ הזה. היינו כל הזמן ביחד, כל השחקנים והצוות, כחבורה מגובשת ושמחה. אני חושב שזה היה אחד היתרונות הכי גדולים שלנו, שעזר לנו מאוד ונתן לנו המון ביטחון".
מתי עיכלת שאתם אלופי אירופה?
"זה דבר שקשה להבין, בכזה גיל צעיר. כשהיינו שם, היינו מרוכזים אך ורק במשימה ובמשחקים. ברגע שנחתנו בארץ ונפגשנו עם כל מכובדי המדינה, התחלנו להפנים את החשיבות של הזכייה ואת גודל ההישג".
.jpg)
צילום: FIBA.COM
פתחת את התקופה שלך באוניברסיטת הוואי טוב, אבל לפני שנה נחלשת ושיחקת פחות. מה קרה?
"בשנה שעברה מייק תומאס חזר מפציעה ולידו בקו הקדמי היה את גיבסון ג'ונסון, שהיה השחקן השני הכי מבוגר בכל ה-NCAA (כמעט בן 27). ידעתי שלפעמים יהיו עליות וירידות בדקות, אבל מה שקיבלתי בקולג' הוא הפיתוח. כל הזמן אתה עובד או לומד. יש שם מעטפת מדהימה: ארבעה מאמנים, מלא פיזיותרפיסטים ומחזירי כדורים. אם לדוגמה סיימתי ללמוד מוקדם, הייתי מתקשר למחזיר כדורים: אם הוא יכול, הוא בא ועוזר לי ואם לא אז זורקים עם המכונה. האולם תמיד פתוח, לכל שחקן יש מפתח ואם אתה רוצה ללכת לזרוק אתה יכול. יש את כל המתקנים וכל מה שצריך כדי להתפתח: שלושה חדרי כושר, חמישה אולמות אימון – אין חוסר בכלום. זה באמת ברמות הכי גבוהות, לא בטוח שאפילו בטופ האירופי יש דברים כאלו".
ראינו אותך קולע את רוב הסלים שלך בגביע ווינר סל במעין הוק שוט. זו זריקה שאתה עובד עליה במיוחד?
"זה משהו שאני מפתח כבר כמה שנים. עד שהגעתי לנוער של מכבי ת"א בכיתה י"א, לא הייתה לי זריקה כזו. הייתי משחק בעיקר עם הפנים לסל ולא היה לי מספיק ידע כדי לשחק עם הגב לסל. למזלי, הייתה לי את הפריבילגיה לעבוד עם וליקו פרוביץ', שהיום הוא עוזר המאמן במכבי ת"א, שיודע איך לעבוד עם שחקנים ועושה עבודה מצוינת גם עם יובל זוסמן ודני אבדיה. היה לי מזל להתאמן עם איש מקצוע כזה, שבין היתר פיתח את דרגאן בנדר. הוא עזר לי מאוד לפתח את משחק הגב לסל ואת התנועה, עבדנו על זה קשה. אני שמח שיצא לי לעבוד איתו ועם אורן אהרוני, שני מאמנים מדהימים שבגללם הגעתי בזמנו למכבי ת"א".

בגילי נערים ונוער קלעת טוב יותר מהקו, אבל לאחרונה אנחנו רואים נסיגה באחוזים. מה עושים כדי לשפר את זה?
"אני מאמין בקליעה שלי ומרגיש איתה בנוח, יש משחקים שהכדור פחות ייכנס. זה קורה, אני ממשיך לעבוד ולא נותן לזה להוריד לי את הביטחון. עונשין זה שילוב של עבודה מנטלית וטכנית. זה משהו שניתן לשפר ואני עובד עליו, בדיוק כמו על הגנה וריבאונד".
אפרופו אחוזים מהקו, אבא עופר נותן לך טיפים?
"אבא תמיד ליווה אותי לאורך כל הדרך. מצד אחד, הוא מאוד אוהב לעזור לי ומצד שני נותן לי את החופש ואף פעם לא מתערב למאמנים. הוא תמיד הדגיש אצלי דברים כמו ריבאונד, הגנה וכל מיני פעולות של סנטרים. זה כיף וזכות ללמוד מאדם כל כך קרוב שיש לו ניסיון של עשור וחצי בנבחרת ישראל. יש הרבה דברים שאני יכול לקחת ממנו, כי אני יודע שהוא כבר היה שם וראה הכל. זה עוזר מאוד שיש אבא עם כזה ניסיון וידע בבית. מדי פעם אני רואה משחקים שלו בערוץ הגולד ונהנה לראות אותו בפעולה".
.jpg)