"הלוואי ואסיים בגלבוע את הקריירה"

הספסל של הפועל גלבוע/גליל ידוע באנרגיות ובטירוף שלו, אבל במשחקי טרום העונה השחקן הכי רעב שם בכלל עוד לא יכול לשחק: יחזקאל סקוורר, שמתאושש בימים אלו מפציעה לא פשוטה שהשביתה אותו בסוף העונה שעברה ומשתוקק כבר לחזור לפרקט. הרכז בן ה-29 מצא בית בגן נר אחרי כמה שנים של נדודים, היה חלק משמעותי בשתי העונות היפות שלה בליגת ווינר סל ואם תשאלו אותו, הוא מוכן לשחק בה עד הפרישה. בינתיים הוא מגדל זקן שלא תוכלו לפספס, אבל מתחייב ל"גלח אותו לפני המשחק הראשון בחזרה".

"זו פציעה נדירה ואין פרוטוקול מובהק וברור, כך שאני לא יודע לומר צפי לחזרה למגרש ורק מקווה שאהיה כשיר כמה שיותר מהר", מסביר סקוורר את מצבו בראיון לאתר המנהלת, "קרעתי את גיד הפיקה, זו פציעה שבשנים האחרונות רק שני שחקנים בליגה עברו: מרקו קילינגסוורת' וריימר מורגן. עברתי ניתוח לא פשוט ועכשיו אני עובד קשה כדי לחזור כמה שיותר מהר".

איך הרגשת כשצפית בקבוצה מהצד בסוף השנה שעברה?
"היה לי קשה מאוד כי רציתי לקחת חלק ולהיות עם הקבוצה. מצד שני, היה מדהים לראות אותם נלחמים על הפרקט ועושים ריצה יפה, אלו אחים שלי והרגשתי שייך. גלבוע/גליל זו קבוצה שחשובה לי מאוד ושמחתי מאוד בהצלחה שלנו, אבל כמובן שדיגדג לי להיות חלק מזה והייתה לי עקיצה בלב שאני בצד. בעיקר מכיוון שהייתה אווירה מדהימה בפלייאוף, אני לא זוכר דבר כזה - ולא רק בגן נר, אלא בכלל".

סקוורר. "הייתה אווירה מדהימה בפלייאוף"

לפני שהגעת לגן נר, החלפת ארבע קבוצות בארבע שנים. מה מצאת בגלבוע/גליל שהיה שונה מקבוצות קודמות?
"זה נכון, אבל לפני ארבע השנים האלו, שיחקתי שנים ארוכות במ.כ הבקעה ו'עברתי' איתה לאילת. גם בבקעה וגם בגן נר נתנו לי את השקט לעשות את מה שאני יודע, האמינו בי ונתנו לי את המפתחות, מה שלא קרה בשאר הקבוצות שעברתי בהן. כשיש סבלנות, רואים תוצאות וזה נכון בכל קבוצה. יש פה שקט, אפשר לעבוד ברוגע והאנשים מדהימים".

הזכרת את מ.כ הבקעה. מי שפתח לך את הדלת שם היה מוטי אמסלם ז"ל.
"היינו בהכנה בטורניר באילת והיה שם טקס לזיכרו, דיברו עליו בלשון עבר ואני מודה שאני עדיין לא מעכל שהוא איננו. הוא היה בשבילי כמו אבא שני באותה תקופה ואני משוכנע שהקריירה שלי הייתה נראית אחרת בלעדיו. אני חייב לו המון. בשנה האחרונה פגשתי אותו רק במשחקים בין הקבוצות, הייתי שואל אותו לשלומו והוא היה עונה תמיד שהכל בסדר. המוות שלו מאוד מאוד כואב, הוא חסר".

עם אמסלם ז"ל. "חייב לו המון"

נאלצתם להחליף הקיץ שוב את כל הזרים מסיבות מובנות, אבל הבסיס הישראלי נשאר יחד. מה החשיבות של זה מבחינתך?
"זו מקדמה ענקית לדעתי, כי לא רק שהישראלים נותרו, אלא גם אריאל בית הלחמי וכל המעטפת. קורה לפעמים שהשחקנים נשארים, אבל המאמן מתחלף ואז כל השיטה משתנה. אצלנו כולם יודעים את מקומם ומה צריך לעשות והישראלים הם הבסיס החזק של הקבוצה. הזרים השתדרגו, אבל השקט התעשייתי הכולל והעובדה שאנחנו הישראלים נותרנו יחד, מקל מאוד על ההשתלבות של הזרים ומסייע לנחיתה רכה יותר עבורם. אנחנו משחקים במקום מיוחד וסבלני ויש לזה השפעה: קח את ג'ייקובן בראון, שלדעתי היה בין שלושת הזרים הכי טובים בליגה אשתקד אם לא הטוב ביותר – בקבוצות קודמות הוא פחות הסתדר ובגן נר פרח. זאק לידיי, שכולם רואים איפה הוא היום, היה נחתך בנובמבר מכל קבוצה אחרת בארץ עם איך שהוא נראה בתחילת הדרך".

העונה תחלוק את עמדת הרכז עם בראיינט קרופורד, רוקי צעיר, ואריאל נבון שמגיע מהלאומית. איך עוזרים להם להסתגל?
"עמדת הרכז חשובה ומשמעותית, בעיקר ברגעי ההכרעה או כשקבוצות לוחצות על כל המגרש, אבל אצלנו עפים קדימה וזה נראה אחרת. מי שלוקח את הכדור מרים את הראש וטס למעלה. בעצם, חוץ מעמדה 5, כל שחקן שתופס את הכדור יכול להוביל את ההתקפה. החמצתי חצי מהעונה שעברה בגלל פציעות וראינו איך כשבראון ירד לספסל, חואקין (שוכמן) או דיאנג'לו (הריסון) הובילו כדור מצוין. בראיינט (קרופורד) הוא שחקן מוכשר, חיובי ורעב ואני בטוח שהוא יתאקלם מהר. גם אריאל (נבון) שחקן עם המון פוטנציאל שיצליח".

לפני שנתיים תקעתם יתד בליגה, אשתקד כבר הגעתם לפלייאוף – מה הציפיות לעונה הקרובה?
"בעונה שעברה הייתה לנו בעיה בעמדה 4 עם זרים שלא נשארו הרבה זמן, אבל אם היינו מוצאים שחקן טוב בשלב מוקדם ולא הייתי נפצע, אני לא יודע אם היינו נעצרים ברבע הגמר מול ירושלים. ברור שעונה כזו מעלה את מפלס הציפיות. לפני שנתיים סימנו אותנו כיורדת הבטוחה, אבל לפני שנה כבר הרגשנו שלוקחים אותנו יותר ברצינות. האמת? לנו זה לא משנה, אנחנו באים לנצח בכל משחק. לגבי ציפיות, מיותר לצאת בהצהרות עכשיו, אנחנו רוצים לנצח כל משחק ולהיות הכי טובים שנוכל".

נבון. "שחקן עם המון פוטנציאל"

בשנתיים האחרונות הפכתם לקבוצה שפורחת נגד קבוצות הצמרת ובעיקר במשחקי החוץ באולמות הגדולים, אבל מאבדת לא מעט נקודות מול יריבות מהתחתית. יש לך הסבר לזה?
"אני חושב שזה חלק מהמחיר שאנחנו משלמים על זה שאנחנו קבוצה מאוד צעירה יחסית, כי זה עניין של ניסיון וגישה מנטלית. אני מקווה שנשתפר בזה השנה. יכול להיות שקל לנו יותר להיות אנדרדוג, זה גורם לנו להעלות את הרמה ואנחנו מגיעים באנרגיות שיא ובטירוף. כשאנחנו נכנסים למשחק של הריצה, קשה מאוד להתמודד איתנו. זה ממש מורגש לפעמים שקבוצות לא עומדות נגדנו על הרגליים מול הלחץ והאינטנסיביות, אם אנחנו באים, מפוצצים ומשחקים כל הערב באדרנלין ובטירוף. זה האופי של הקבוצה, אנחנו לא נשברים. לגבי ההפסדים – לא טוב לנו כשאנחנו מרגישים טיפה 'טוב מדי' ומורידים הילוך. היו פעמים שחטפנו 'בומבות', גם תוך כדי משחק, וזה החזיר אנשים לטירוף שאנחנו צריכים".

הכוכב של הקבוצה הפך להיות אריאל בית הלחמי, שהקריירה שלו בנסיקה. כולם מדברים על השינוי שחל בו, אתה רואה את זה גם?
"התאמנתי אצלו בנבחרת עתודה ב'גלגול הקודם' שלו. לפני שנתיים, כשדיברנו על מעבר לגלבוע/גליל, המשפט הראשון שלו היה 'המקום הזה קודם כל שינה אותי בתור בן אדם ורק אחרי זה כמאמן'. אני מודה שחשבתי לעצמי שאלו דברים שהוא אומר לי כדי לשכנע אותי לבוא, אבל מהר מאוד התברר שזה ממש לא ככה. אני יכול להגיד עם יד על הלב שזה ללא ספק המאמן הכי טוב שהיה לי, גם מבחינת כדורסל וגם מבחינת אישיות. אריאל פתוח איתנו, צוחק איתנו, אפשר לבוא ולדבר איתו על דברים שאתה חושב שצריך לעשות כי הוא ממש לא בגישה של 'אני יודע הכל ומה שאני אומר זה קדוש'. להיפך, הוא תמיד מוכן לשמוע. עכשיו הוא מקבל יותר תשומת לב אחרי ההישגים, אבל תשאל את השחקנים שלנו והם היו אומרים לך אותו דבר גם לפני שנתיים. אין דברים כאלו ואני מאחל לכל שחקן, ובעיקר לחבר'ה הצעירים, שיעברו אצלו".

באמצע העונה תחגוג 30. איך אתה רואה את המשך הקריירה שלך בגלבוע/גליל?
"קודם כל, בוא נהיה ריאליים, בכדורסל שלנו לא צריך להגזים ולהסתכל רחוק מדי קדימה, כי אף פעם אי אפשר לדעת מה יקרה, כמו הפציעה שאני מתמודד איתה עכשיו. מבחינתי, אני רואה במקום הזה ובקבוצה הזו בית, אני קשור לכל הצוות המקצועי כאילו זה המשפחה שלי. בני הבכור נולד כאן, כל הקבוצה מתגוררת בגן נר וזה בית לכל דבר עבור כולנו. אני יכול לספר שקיבלתי הצעות טובות יותר כספית בקיץ שעבר, אבל קשה להתחרות עם המקום הזה בכל מה שהוא נותן לך. אם שואלים אותי, הלוואי ואסיים פה את הקריירה".

בית הלחמי. "מאחל לכל שחקן לשחק אצלו"