"מגיע לחיפה אולם מלא וקבוצה מצליחה"

לא רבים, בלשון המעטה, הרכזים שגדלו בכדורסל הישראלי שמתנשאים לגובה 1.97 מ'. גיל אמיתי, שיחגוג בעוד כשבועיים את יום הולדתו ה-30, הוא אחד מהם. אחרי מספר קדנציות מוצלחות יותר ופחות בליגת ווינר סל, הוא חתם הקיץ במכבי חיפה, אליה הוא מגיע מעונה יפה מאוד מבחינה אישית במדי עירוני נתניה בליגה הלאומית. בין משחקי ההכנה בהם הוא משמש כרגע כרכז הראשון והכמעט יחיד של הירוקים, לבין פתיחת גביע ווינר סל בהמשך השבוע, תפסנו אותו לשיחה על התדמית של הכדורסלן הישראלי, החזרה לליגה הבכירה וגם, איך לא, על היותו אחד הכדורסלנים הכי פעילים ופתוחים ברשתות החברתיות כיום.

גיל, אתה אוטוטו בן 30. איך זה להיות פתאום "ותיק"?
"תמיד צחקו עליי שאני זקן לגילי ותמיד התחברתי למבוגרים ביותר בסגל, אז אני עכשיו גם בגיל הנכון. זה אולי קצת מוזר כי יש הרבה חבר'ה צעירים בקבוצה ואני מבין שמתפקידי גם לכוון, להסביר ולשתף ככל שאני יכול. עם הניסיון, אתה לאט לאט מבין שיש לדברים האלו השפעה מאוד גדולה. לאו דווקא בלעשות את הדבר הנכון על המגרש מבחינת כדורסל, אלא גם בחדר ההלבשה, אם לזה לחבק או לתת את המילה הנכונה. העניין המנטלי הוא חשוב מאוד וזה דבר שמבינים אותו יותר עם הגיל".

לפני שנתיים התחברת יפה למכבי אשדוד, קיבלת מקום ברוטציה והיית חלק מקבוצה מצליחה. למה בתום העונה ירדת בחזרה לליגה הלאומית?
"אם להיות כנה, זו לא בדיוק הייתה רק החלטה שלי. הרגשתי טוב באשדוד, דיברתי איתם באיזשהו שלב על חוזה ארוך טווח ומאוד רציתי להמשיך, אבל איפשהו הדברים התפספסו. הייתי יכול לשבת בבית ולתהות למה אני לא בליגת העל ולמה אני לא בקבוצה גדולה בלאומית, אבל הבנתי שזה מה שיש ואני שמח עם ההחלטה שלקחתי להגיע לנתניה. פספסנו ממש בקצת את הפלייאוף, אבל הייתה לנו עונה מאוד מאתגרת ששידרגה אותי גם כבן אדם וגם כשחקן. אני מודה לקבוצה כולה ובראש ובראשונה לעידן פלדה על עונה נפלאה ועל האמון שקיבלתי".

אפשר להגיד שזו הייתה בעצם הפעם הראשונה שלך כשחקן המרכזי של הקבוצה שלך?
"בנס ציונה הייתי בלאומית שחקן מוביל בין מובילים, בנתניה היה תלכיד שונה עם הרבה חבר'ה צעירים וההתמודדות הייתה שונה מבחינתי. פתאום משחק של 10-12 נקודות ו-4-5 אסיסטים, שפעם נחשב מבחינתי כסטטיסטיקה יפה, זה כבר לא מספיק. כשחקן מוביל בקבוצה צעירה אתה לא יכול להוריד את הרגל מהגז אפילו לשנייה ואני מרגיש שזה משהו שתרם לי רבות. אם צריך לפרוט את זה, ההרגשה מתחילה כבר מהחימום: ידעתי שאני צריך להיות מוכן כבר לג'אמפ בול כי אחרת תוך רבע אחד המשחק יכול להיגמר. מצד שני, יש בזה משהו גם יותר קל, כי אתה יודע שאם תאבד או תחטיא, לא יקרה שום אסון. לא צריך להסתכל מעבר לכתף על התגובה של המאמן או לכיוון ספסל המחליפים ולי ולעידן (פלדה) הייתה תקשורת מצוינת".

מה אתה לוקח איתך מהעונה הזו הלאה, אל החזרה לליגת העל?
"בעיקר את הביטחון העצמי. להבין או "להיזכר" ביכולות שלי ולדעת למה אני מסוגל. דבר נוסף זה את האמונה שקיבלתי ממכבי חיפה, שדיברו איתי ממש בהתחלת הקיץ עם מאמן שמאוד רצה אותי. ברור לי שלא אהיה בחיפה באותו מעמד, אבל אני יודע מה אני יכול לתרום, גם על המגרש וגם מחוץ למגרש. בסוף אני צריך לעזור לקבוצה לנצח משחקים באיזה עמדה ובאיזה תפקיד שהמאמן יגדיר לי. אני לגמרי מוכן לזה".

איך ההתרשמות שלך מחיפה עד כה?
"מצוינת מכל הבחינות. המתקן עצמו הוא חוויה, אני מגיע שעה ומשהו לפני כל אימון והכל עומד לרשותך: פיזיותרפיסט פנוי, מכונה להחזרת כדורים כדי להתאמן על הזריקה וכמובן אולם שכולו 'שלך'. הדאגה לשחקנים היא ברמה הכי אישית ובסטנדרט הכי גבוה שאני נתקלתי בו בקריירה, זה עושה חשק לבוא כל יום ולהחזיר למועדון באותו מטבע. המועדון מציב רף גבוה שאתה כשחקן רוצה לעמוד בו גם באימונים ובמשחקים. האוהדים קצת דיברו איתי, יש לקבוצה קהל חם ותומך והלוואי שנגרום להם ליהנות מאיתנו ולמלא את רוממה. למועדון גדול כמו מכבי חיפה מגיע אולם מלא וקבוצה מצליחה".

יצא לך לעקוב אחרי גרגורי ורגאס בגביע העולם בסין?
"כן, בוודאי, אני מחכה מאוד כבר שהוא יצטרף אלינו לאימונים. יהיה מעניין כי הבנתי שהוא משחק עם אותה אש ובאותו הילוך כמו בנבחרת גם באימונים. כנראה שכבר לא אהיה בולדוג הגנתי כמוהו, אבל אפשר ללמוד ממנו המון ולהשתפר לידו ואני מנסה לראות איך אני יכול לעזור בצורה הכי טובה כשאני משחק לידו. הוא מסוג השחקנים שמרימים אותך בכל אימון ובכל משחק. יש לו תכונה שמאפיינת כל רכז גדול: הוא מכתיב את הקצב וכולם צריכים ליישר אליו קו. הוא לוחץ את הכדור בכל הכח בהגנה ודוחף אותו מהר קדימה בהתקפה ו'מכריח' גם את היריבים וגם את החברים שלו לקבוצה לדפוק ספרינטים כדי לא להישאר מאחור, זו הגדולה שלו. הוא מאוד מוערך במועדון ובצדק, הוא הרוויח את זה ביושר".

אתה יכול לראות את עצמך במכבי חיפה עוד כמה שנים קדימה?
"בהחלט יש רצון להשתקע, אין ספק שאני רוצה ומחפש את הבית הזה, להיות במקום שאתה מחובר בו לקהל לאורך זמן. לא רוצה להישמע רגשני או קלישאתי מדי, אבל יש לי ילדה אחת ועוד אחת בדרך ואני רוצה לבוא איתן למגרש ושהן ירגישו ויידעו שמעריכים ואוהבים את אבא שלהן. הייתי שלוש עונות בכפר סבא וארבע עונות וקצת בנס ציונה וההמשכיות הייתה חשובה לי מאוד. היום בנס ציונה רואים את האולם מלא כל הזמן, אבל כשאני הגעתי היו 20 איש ביציע שמחציתם זה המשפחה של טל דן והחצי השני זה המשפחה שלי. כשחזרתי לאולם עם קבוצות אחרות, אמרתי לאבא שלי שבחתונה לא ניגשו אליי כל כך הרבה אנשים כמו שם. הלוואי והדברים יסתדרו ויקרה לי אותו דבר בחיפה, זה מועדון שאני מאוד רוצה להצליח בו".

***

בשנה האחרונה אמיתי הפך למעין אושיית טוויטר. הוא מרבה לצייץ את דעתו בנושאים שרבים מעדיפים להימנע מהם ולא נרתע מדיונים ארוכים עם אוהדים ואנשי תקשורת. "תמיד הייתי בקשר טוב ופתוח עם אוהדים בקבוצות בהן שיחקתי, רק שהיום זה פומבי יותר וכולם נחשפים לזה", הוא מסביר, "הקהל בטוויטר קצת שונה, זו פלטפורמה שמבוססת על טקסט ולא על תמונות ואני חושב שזה מרים את ממוצע הגיל וגורם לדיונים להיות אחרים".

מעט מאוד שחקנים מחזיקים חשבון טוויטר ועוד פחות מעזים להביע בו דעות פחות פופולריות כמוך. אתה לא מפחד שזה עלול לפגוע בך או לשרוף לך גשרים?
"למה שזה יפגע בי, כי אני יושב בזמני הפנוי ומצייץ בטוויטר? אני משתדל להיות ענייני וכמובן לא לפגוע באף אחד באופן אישי. חשוב לי מאוד להביע את הדעה שלי כי במציאות של התקשורת כיום קשה לפעמים לראות את נקודת המבט של השחקן. רוב הפרשנים הם עיתונאים או מאמנים שנמצאים 'בין קבוצות' ואני רוצה להביא לידיעת אנשים את הצד השני, שהם לא תמיד רואים. אני חושב שהאוהדים גם רוצים לקבל את הפרספקטיבה הזו כי היא קצת חסרה. נכון שאני לא שחקן בחוד החנית, אבל עברתי הרבה בכדורסל וחוויתי דברים. חשוב לי להביע רגשות אחרי משחקים וגם להגיד דעות ועמדות שלא בהכרח מופיעות בתקשורת. אני סבור שזה דבר שעוזר גם לחבר'ה הצעירים יותר, לדעת שדברים כמו לחץ לפני משחקים, פרפרים ובטן וכו' קיימים אצל כולם".

הזמן עובר, אתה בטוח שהתבגרת, שאתה לא מתרגש כבר מכלום, עברת הכל ויודע שהעונה ארוכה ויש תהליך ובלה בלה בלה.

ואז אתה מקבל שלשה על הבאזר, הולך להארכה ומפסיד בפנדלים במשחק אימון, באמצע ספטמבר, בסגל חסר - ואין סיכוי שתצליח להרדם בלילה.

מצד שני, ביום שזה לא יפריע לי, אפרוש ????‍??

— Gil Amitay (@GilAmitay) September 15, 2019

אז למה בעצם אנחנו לא רואים יותר שחקנים פעילים ברשתות כמו בליגות אחרות בעולם?
"אני חושב שיש שחקנים שרוצים לדבר ולהתבטא, אבל מפחדים למשוך אש. אנחנו עם ציני, הטוויטר הוא מקום מאוד ציני ויש שחקנים שלא רוצים להיכנס לכל מיני פינות. אנשים צריכים להבין שיש להם את היכולת להשפיע. בעיניי, אין הבדל בין כתיבת הדעה שלך בטוויטר לבין העלאת סרטון אימונים באינסטגרם מבחינת הקשר שלך עם האוהד. ההבדל הוא שבטוויטר צריך המון ביטחון עצמי שלי אישית לדוגמה לא היה בעבר. אפילו אלכס אברינס, שהעלה סרטון וחשף דברים מחייו האישיים, קיבל תגובות של 'מה הוא מתלונן, הוא עושה מיליונים'. אחת הבעיות היא שאנשים חושבים שכל פעם שאתה מצייץ, זה על חשבון הכדורסל. כלומר, 'מה פתאום אתה עושה משהו חוץ מכדורסל?'. זו גישה בעייתית".

אז אתה ממליץ לעוד שחקנים לפתוח טוויטר ולצייץ בצורה חופשית?

"בהחלט, אחרי שהתדמית של השחקן הישראלי התרסקה – והשביתות בשתי הליגות לא בדיוק עזרו – זה בדיוק הזמן להראות שיש פה אנשים מעניינים ואינטליגנטים עם רגשות ופחדים שלא מהססים לחשוף אותם. לפעמים כשאני יושב ורואה ראיונות של שחקנים בכירים ולבטח מעניינים ממני, אני משתעמם כאוהד. אתה רוצה לשמוע דברים אמיתיים, לא צהוב ורכילויות, כן רגשות ודעות, גם אם הן פחות מקובלות. תדמיתית המצב של השחקן הישראלי הוא בכי רע ואני יכול להבין למה זה נראה ככה מבחוץ, בזמן שמבפנים המצב שונה לגמרי. בסוף כולם עוקבים ורואים, כי הביצה היא קטנה וחשוב שידעו שאנחנו עובדים קשה ומשקיעים המון ובסוף גם אנחנו בני אדם. בפוליטיקה אני עוד יכול להבין שאנשים לא רוצים להיכנס לוויכוחים ודיונים, אבל ברמת הכדורסל קשה לי עם זה.

"מי שמדבר מבחינה עניינית, זה לעולם לא יפגע בו. זה לא רק בטוויטר, אלא גם בחיים: בנס ציונה הגיעו אוהדים ונבנה בסיס קהל בגלל שהם הכירו אותנו ברמה האישית. ברגע שאתה מדבר בצורה פתוחה עם האבא ולאחר מכן עם הילד שלו, אתה יוצר הזדהות וחיבור. זה קרה לי גם בנתניה ובאשדוד. הפתיחות הזו והחשיפה הם מסוג הדברים שגורמים לאנשים להתחבר לענף. הקיץ הזה עם אליפות העתודה הראה והזכיר לנו כמה אפשר ליהנות מכדורסל וזו המטרה שלנו בסופו של דבר".

כשאתה יותר מדי שנים עם אותו מאמן pic.twitter.com/cLAwLRhAyn

— Gil Amitay (@GilAmitay) August 11, 2019