מכבי פוקס תל אביב הפועל בנק יהב י-ם מכבי ראשון לציון הפועל U-NET חולון מכבי חיפה עירוני חי מוטורס נס ציונה
הפועל גלבוע/גליל הפועל יוסי אברהמי אילת הפועל SP מצר תל אביב עירוני נהריה הפועל אלטשולר שחם ב"ש מכבי אשדוד

"הרגשנו כמו יחידת עילית של גלי צה"ל"

24/03/2020
"הרגשנו כמו יחידת עילית של גלי צה"ל"
קטעי הנונסנס, הקצב הייחודי והמחמאה מארז טל: איתן גרין, רונן גורביץ' וערן סלע נזכרים בהתחלה של "צעד וחצי" עם אלי ישראלי ז"ל (צילום: באדיבות רותם אברוצקי)

בעידן של היום, רובנו חווים את הכדורסל – ויש שיאמרו את החיים עצמם - דרך מסך שני, כאשר מעבר לצפייה במשחק עצמו, עין אחת פוזלת לעבר הסטטיסטיקה והאחרת להתרשמויות של החברים/פרשנים/אנשי מקצוע וכו' ברשתות החברתיות. פעם, למשך כשעתיים, היה אפשר לקבל את כל אלו בזעיר אנפין אפילו בעיניים עצומות, כאשר כל הקשב שלנו הופנה ורוכז למקום אחד, אשר בקצב שאין לו מה להתבייש מול פיד הטוויטר, היה מספק לנו מקסימום מידע במינימום זמן מכל המגרשים. לתוכנית הזו קראו "צעד וחצי", תוכנית הכדורסל של גלי צה"ל, שאגב החלה את דרכה בתחנת הרדיו צה"ל 2.

לצעירים מביניכם/ן, קצת פרספקטיבה להבנת הדברים: מחזור הליגה כולו נערך ביום אחד, רובו גם בשעה אחידה (לרוב 20:30) ואם במקרה פספסתם את התוכנית – ולא האזנתם לתוכנית המקבילה לימים ברשת ב', "אחד על אחד" – הייתם צריכים לחכות לעיתון של מחר כדי לדעת את התוצאות. שידורים ישירים בטלוויזיה ממשחקי הליגה הסדירה היו נדירים, האינטרנט עוד לא היה בגדר שמועה אפילו והסטטיסטיקה באותן שנים הסתכמה בדרך כלל בציון הקלעים, כאשר גם שם לפעמים היו גירסאות שונות בין העיתונים, על פי מידת הערנות של הכתב במגרש.

בשבוע שעבר הלך לעולמו שדרן הרדיו והטלוויזיה אלי ישראלי בגיל 71, שהיה לו חלק גדול בייסוד התוכנית "צעד וחצי" וביחד עם הבמאי ואיש הקולנוע איתן גרין, שותפו להגשה, היה מזוהה עימה במשך שנים רבות.

"הייתה בזמנו תוכנית בגלי צה"ל שארז טל הנחה בימי שני בערב והוא שיבץ שם ככה על הדרך תוצאות של משחקי הכדורסל", נזכר גרין, "התוכנית עצמה הייתה מצחיקה מאוד, אבל הכדורסל בה היה מינורי כפי שניתן לדמיין. התרתחתי בבית על כך שזו הגישה לענף ושיתפתי בזה את גיא זהר. הוא דיבר על כך עם אלי, שאמר שהוא מוכן להרים את הכפפה, אבל רק אם אני מצטרף. ככה זה בעצם התחיל. לימים קיבלנו את משבצת השידור ואת המחמאה האולטימטיבית מאותו ארז טל, שאמר ש'צעד וחצי' היא תוכנית הרדיו הכי טובה שהוא שומע – בלי להבין כלום בכדורסל".

רונן גורביץ', שזכור לרבים מאיתנו משידורי ה-NBA לצד שימי ריגר בימיו הראשונים של ערוץ הספורט, היה בזמנו ראש דסק הספורט של גלי צה"ל. "אחד הדברים שיזם מפקד גל"צ דאז, נחמן שי, היה לקרב את הספורט לחיילים ולמאזינים וככה עלה הרעיון לתוכנית כדורסל", נזכר גורביץ', "נתנו לאלי ישראלי, איתן גרין ולי להקים את צעד וחצי ב-1986 או 1987. מהר מאוד התחלנו לגייס שדרים, חלקם מתוך התחנה וחלקם כתבי ואנשי ספורט. כל אחד עזר לאתר מישהו וככה נוצר הצוות הראשוני. משה זמוש, קיטו הנדלר ועוד רבים וטובים. איתי אנגל לדוגמה קיבל מיקרופון לידיים לראשונה בצעד וחצי, לפני כן הוא היה מפיק בתחנה. שידוריו הראשונים בתקשורת היו למעשה בתוכנית".

גרין ידע מהרגע הראשון שהם רוצים לעשות משהו שונה: "מבחינת הגיוס של האנשים, היה לי חשוב שהפרשנים לא יהיו ממאגר העיתונות, כלומר לא 'הרגילים'. שיהיה רענון מסוים ושהאנשים שיעשו את התוכנית יהיו קשובים לרוח אחרת. רציתי להבדיל אותנו ולמעשה לייצר מעין שפה ייחודית. בזמנו כולם רצו לשדר ולהיות חלק מהתוכנית, למרות שהכל היה וולונטרי. מיטב אנשי התקשורת עברו בתוכנית: איתי אנגל, ניב רסקין, ציון נאנוס, רונן גורביץ', מורן ברק, גיא זהר, גיא סודרי והרשימה פשוט בלתי נגמרת. אחת משדרניות הקווים הייתה גאולה אבן".

גורביץ' מאשר: "היו לנו ישיבות הכנה, אודישנים, תכנון צוותים וכו'. מבחינת גלי צה"ל, זו הייתה קפיצה מאוד גדולה מבחינה טכנית ומשהו מאוד מיוחד. מה שבעיקר אני זוכר מהשידור הראשון, זה שהיו הרבה אנשים סקרנים מתוך התחנה מעבר לזכוכית באולפן ה'".

ההצלחה הייתה מהירה מאוד. "מהרגע הראשון התחלנו לשדר את כל המחזור במקביל וזה תפס מהר מאוד", אומר גורביץ', "הכנו מדבקות ואני זוכר שילדים היו ניגשים אלינו במגרשים ומבקשים את הסטיקרים של 'צעד וחצי'. בשנה השנייה זכינו בפרס מפקד גלי צה"ל ע"ש אראלה מודעי שהוענק לנו על ידי השר יצחק מודעי. היה שילוב מצוין בין שדרנים צעירים לוותיקים ומילת המפתח הייתה 'קצב'. בעידן שלפני הטלוויזיה הרב-ערוצית, זה היה מקור המידע לכל אוהד. היום זה נשמע מצחיק, אבל היינו עושים פינות על ה-NBA ומקריאים תוצאות של משחקי הבוקר, שבעצם היו חדשות לציבור שהיה יכול לקרוא עליהן עד אז רק בעיתון של מחרת".


ישראלי ז"ל בפעולה (צילום: באדיבות רותם אברוצקי)

***

ל"צעד וחצי" היה קצב משלה. לא חשוב אם במגרשים היו משחקים חד-צדדיים או כאלו שהוכרעו על הבאזר, באולפן לא היה רגע של גארבג' טיים. "תמיד מתחת לדיבורים הייתה מוזיקת רקע, דבר שלא היה נהוג אז, זה נתן תחושה אחרת ממה שאנשים התרגלו לשמוע בתוכניות ספורט ברדיו", אומר ערן סלע, שהחל את דרכו בתוכנית כסטטיסטיקאי וסיים אותה כעורך התוכנית.

"איתן גרין, שהיה סוג של כוכב מבחינתנו, תמיד אמר שהוא בא לתוכנית רק בזכות אלי ישראלי", ממשיך סלע, "הם באו לעשות שואו ומה שייחד אותם היה הקלילות וכמובן קטעי ההשתטות. חלקם היו אולי מתוכננים אפילו. אלי הדביק כינויים כמו 'זמושה', 'ציוננקו' ועוד כל מיני כאלו. היו ג'ינגלים הומוריסטים, מעברונים ובדיחות 'מוזרות' במירכאות שהקדימו את זמנן".

"תמיד חשבתי שצריך לשים מצלמה ולהראות מה קורה גם באולפן, כי הייתה אווירה מאוד כיפית, הרבה בזכות הכימיה בין אלי ואיתן, הקצביות והקלילות שבה זה זרם", מסכים גורביץ', "החיבור בין אלי ואיתן היה מדהים. זה היה ליהוק מוצלח כמו בסרטים. אלי היה מגדיר את זה 'קרנבל צעיר'. השילוב בין שניהם היה מסוג החיבורים שעובדים מהשנייה הראשונה. זה נתן את הטאץ' המיוחד לתוכנית".

"הייתה כימיה והרמוניה טובה מאוד, היה לנו קצב טוב כמו נגני ג'אז", אומר גרין, "מישהו נכנס ומישהו יוצא. זה עבד בלי תכנון כמעט וקיבלנו גב מלא ממפקדי התחנה לעשות ככל העולה על רוחנו. נכנסתי ל'צעד וחצי' כאיש כדורסל, אבל במהלך התוכנית התאהבתי במדיום הזה שנקרא רדיו. אלי היה מצפן טכני עבורי, גם מבחינת השליטה במכשורים שלא הייתי בקיא בהם וגם מבחינת הבנת המדיום. הוא איפשר לי להתפרע, הייתה לנו שפה משותפת בזכות החברות המוקדמת בינינו והוא הצטרף להתפרעות לא פעם. היה כיף גדול מאוד להיות איתו באולפן".

"הייתה תחושה מאוד טובה של השתייכות לאיזושהי יחידת עילית של גלי צה"ל", נזכר סלע, "היה ל'צעד וחצי' מעמד מכובד גם בתוך התחנה וגם מחוצה לה של תוכנית מאוד איכותית ומוצלחת. זו הייתה גאווה גדולה להשתייך לדבר הזה".


ישראלי וגרין. בקצה: גיא זהר (צילום: באדיבות רותם אברוצקי)

***

הג'ינגלים, קטעי המעבר וכמובן הפתיח הבלתי נשכח היו חשובים לא פחות מהכדורסל. "קצת אחרי שהתחלנו את התוכנית, החלטנו שצריך להקליט מעברונים קצרים ומצחיקים", אומר גורביץ', "נכנסנו לאולפן, הצוות של 'צעד וחצי' עם שירה גרא, שהייתה שדרנית בכירה בתחנה. במשך כמה שעות, כשסרט ההקלטה רץ בלי הפסקה, נוצרו אלתורים מצחיקים שהיום היה אפשר לעשות עליהם סרט דוקומנטרי. בנוסף לראש המאוד מקורי ומיוחד שלו, היה פשוט תענוג לעבוד עם אלי בצוות וגם לראות איך הוא מפרגן לכל השדרים החדשים והטריים. הוא ניווט את התוכנית הזו בצורה נפלאה ביחד עם איתן. השליטה שלו במוזיקה הייתה מדהימה, לכל רעיון הוא ידע ישר איזה תקליט לבקש". גרין מוסיף: "צירפנו ג'ינגלים, ביימתי אותם קצת וכל שנה היינו מוסיפים כל מיני קטעי נונסנס שלא היו מאוד מקובלים אז אבל הוסיפו עוד משהו לתוכנית".

סלע נזכר במפגש הראשון שלו עם ישראלי ז"ל: "רונן גורביץ' היה כתב הספורט בזמנו והוא הכיר אותי מימיו ככתב הליגה לנוער במעריב ספורט כשהיה כבר בן 16. כשהגעתי לתחנה ונתקלתי בו, התחברנו. יום אחד עלינו במדרגות של אחת הקומות והוא הזמין אותי לדבר עם אלי ישראלי. פגשתי אותו לראשונה, אלי נשא מבט אליי, אז התנשאתי לגובה של 2.03 מ' ושאל אותי בחיוך 'איפה אתה?'. בתגובה הסתכלתי על קצות נעליי, חיפשתי אותו למטה והשבתי 'ואיפה אתה?'. משום מה זה מצא חן בעיניו. אני לא יודע מאיפה שאבתי את התעוזה, אני הייתי חייל צעיר והוא היה אלי ישראלי הגדול. הכניסו אותי איכשהו לתוכנית והקרדיט שלי היה 'על סטטיסטיקה: ערן סלע".

"צריך להבין שאלו תקופות ללא מחשבים, מערכת שיאים וכו', עידן אחר. היום הכל הרבה יותר פשוט ונגיש", אומר סלע שהפך בהמשך לגורו של סטטיסטיקה ב"מעריב ספורט", "הייתי מעביר לאלי פתקים קטנים תוך כדי תוכנית עם פרטי סטטיסטיקה כאלו ואחרים: ג'יימס טרי קלע את הנקודה ה-100 שלו העונה, ברד ליף הגיע ל-30 נקודות בפעם השלישית או מארק סימפסון הגדיל את הפער בטבלת מלך הסלים. נדלקתי מאוד על העניין הזה והקמתי רשת של חבר'ה שהתחילו לעשות סטטיסטיקה ידנית במגרשים. אפשר להגיד שהזרעים של 'ספרה בסלע' נטמנו שם, כשהתחלתי לעסוק במספרים וריכזתי אותם בחוברות. המשכתי לעשות את זה במשך כל השירות הצבאי וכמובן לאחר מכן בעיתונות".

***

על כל החגיגה הזו ניצח כאמור ישראלי, שהיה המנוסה ביותר בחבורה. "לאלי היה קול נהדר וגרון מדהים, זה היה המכשיר שלו כאיש רדיו כל כך אהוב", אומר גרין, "בנוסף, היה לו חוש קצב מצוין שהפך אותו לשדר פליי ביי פליי אדיר בעיניי. הרדיו היה בדמו, הוא היה חיית רדיו במלוא מובן המילה. חוץ מהספורט, הייתה לו זיקה חזקה מאוד למוזיקה והוא הנחיל את המוזיקה הברזילאית בארץ. אלי היה קורא ספרים קומפולסיבי. הוא קרא כל הזמן ואת כל סוגי הספרים. הוריו היו מורים ואנשי חינוך והוא היה נלהב לקריאה לא פחות מאשר למוזיקה. החל מספרות איכותית ועד לביוגרפיות. לא בהכרח דברים שקשורים לרדיו, ספורט או מוזיקה. הוא פשוט קרא המון.

"עשיתי את 'צעד וחצי' במשך 15 שנה ואלי בנדיבות העצומה שלו פינה לי המון מקום בתוכנית. למדתי ממנו המון ואני חושב שהיחסים החבריים שלנו וההיכרות המוקדמת תרמו מאוד. מעבר למקצועיות שלו ברדיו ובשידור ספורט, הוא היה אדם מקסים וטוב לב ואני בטוח שזה הדבר הראשון שכל אחד יגיד לך לגביו. אחד שלעולם לא יעליב אדם אחר. היה לו קשר יוצא מגדר הרגיל עם הבנות שלו. אני זוכר שבמלחמת המפרץ, תוך כדי השידורים, הוא היה כל הזמן מודאג מה קורה איתן בבית. הבנות שלו היו משוש חייו".

"צעד וחצי" כבר לא באוויר וייתכן מאוד שהדור הצעיר לא רק שלא שמע עליה, אלא גם יתקשה להבין מה ההתלהבות הגדולה. אבל אין אף חובב כדורסל מאותן שנים שלא זוכר בערגה איך אחת לשבוע, בין אם בווקמן במגרשים, עם הטרנזיסטור בעמדת השמירה או עם המקלט מתחת לשמיכה, דיברו אליו האנשים מהרדיו וסיפקו "זמן-תוצאה" משישה או שבעה מגרשים במקביל. כל אלו, אדומים, צהובים, ירוקים, סגולים וכתומים כאחד, לא ישכחו לעולם את אלי ישראלי ז"ל. יהי זכרו ברוך.

 

 

 

האפליקציה של ליגת WINNER סל

הורידו עכשיו את האפליקציה החדשה שלנו ותוכלו להיות איתנו בכל מקום, לעקוב אחרי המשחקים אונליין ולהיות ראשונים לקבל את כל המידע על ליגת WINNER סל
facebook twitter instagram youtube
מנהלת ליגת העל בכדורסל