"ידעתי שיהיו אולמות מלאים ובאתי מוכן"

בדיוק כמו כל דבר אחר כמעט בחיינו, גם תחרות "הקלע של המדינה" של מנהלת הליגה בשיתוף מפעל הפיס הפכה לקשה ומסובכת יותר בעידן הקורונה. ב-2020 המגיפה הגיעה באמצע התחרות, הביאה לדחייתה וכמעט לביטולה. ב-2021, היא שוב איימה להשבית את התחרות, שבסופו של דבר רק נדחתה אבל התקיימה בפעם השביעית אי פעם.

בעוד בעונה שעברה, "הקלע של המדינה" הוכרעה בלי צופים כלל ביציעים בשל מגבלות משרד הבריאות, הפעם בשלבי הגמר היא התקיימה אל מול אולמות מלאים בקהל רעב וצמא לכדורסל. עבור רוי אביב בן ה-17 מקיבוץ גניגר, שחקן מחלקת הנוער של הפועל עמק יזרעאל, זה לא שינה הרבה. האלוף של השנה שעברה עמד בלחץ גם השנה, סיפק תצוגות מרהיבות והוכתר בפעם השנייה ברציפות.

"זו חוויה אחרת לגמרי כשיש אווירה כזו וכל כך הרבה צופים ביציע", מסכם רוי בראיון לאתר מנהלת הליגה, "היה באמת כיף גדול. בשנה שעברה היה אסור קהל ואי אפשר להשוות בכלל בין התחרות של השנה לזו של השנה שעברה. מן הסתם ההתרגשות גדולה יותר, אבל באופן אישי אני יכול להגיד שלי כיף וטוב יותר עם אווירה של משחק גדול. זה לא בדיוק משהו שחווים כל יום".

לא הרגשת לחוץ יותר לזרוק מול אולמות מלאים?
"ברור שיש טיפה יותר לחץ, אבל אם לומר את האמת, זה לא ממש שינה לי. ידעתי שיהיו אולמות מלאים עם קהל רב ואני מרגיש שהגעתי מוכן. עשיתי הכנה לדבר הזה ואני לא חושב שזה השפיע עליי, אם כבר אז לטובה. היה לי כיף לדעת שיותר אנשים רואים אותי במגרש. האווירה החמה והרמה הגבוהה שהייתה השנה של המתחרים הפכו את 'הקלע' למטורף השנה".

הרמה הגבוהה שדיברת עליה התבטאה גם בתוצאות. לפני תחרות, בעיקר בשלבים המתקדמים כשאתה יודע נגד מי אתה, עושים סקאוטינג על היריבים?
"אני לא אשקר, כולם בודקים מי היריבים שלהם. זה לא בדיוק שעשיתי עליהם סקאוטינג, אבל כן מסתכלים בחימום ואולי קצת יותר מזה. בסוף, אנחנו מכירים אחד את השני גם משנים קודמות. אין ספק שהשנה הרמה הייתה גבוהה יותר, עם מתמודדים פשוט מעולים. עם זאת, בסוף אני יודע שזה תלוי רק בי. זה אני מול עצמי וכמות הנקודות שאשיג. בכל תחרות הגעתי עם מטרה אחת: לעשות תוצאה גבוהה ככל הניתן. שוב, אם להיות כן, ברור שהסתכלתי על האחרים והתוצאות שלהם, אבל בשורה התחתונה התרכזתי בעצמי".

לתחרויות בשלבים המתקדמים התכוננת אחרת מאשר בסיבובים הראשונים?
"התכוננתי באותה רצינות לכל התחרויות, זרקתי לפי התחנות באולם במשך שעות ודימיתי את התחרות. אבל בוא אספר לך סיפור: ביום של הגמר, אני ואחי היינו באולם כמעט שלוש שעות ועשיתי את אימון הזריקות שלי. כבר באנו לעזוב ואז ראיתי שהעליתם בפייסבוק ובאינסטגרם את התמונה של הפיינליסטים. איך שראיתי את זה, זה דירבן אותי עוד יותר ואמרתי לאחי: לא הולכים לשום מקום, יש לנו פה עוד שעה וחצי, אין מצב שאני לא מתאמן עוד לקראת הגמר. אני שמח שזה עזר".

למעשה, כבר היית מחוץ לתחרות, אבל הצלחת לחזור דרך "גלגל ההצלה". איך הייתה ההרגשה כשהודחת?
"מאוד התבאסתי, מאוד. היו תוצאות גבוהות והרגשתי שלא עמדתי במטרה שלי. המזל היה שהשנה התחרות הייתה כל כך צפופה ומהירה, הכל קרה ממש מהר. היו לי רק יומיים לעכל שהפסדתי ואז להתכונן ל'גלגל ההצלה'. ברגע שהבנתי שיש לי צ'אנס לחזור, התאמנתי עוד יותר קשה. שמעתי על זה בלילה ועל הבוקר כבר הלכתי לזרוק. יצאנו מהבית בשבע בבוקר לתחרות בידיעה שאני לוקח את ההזדמנות הזו בשתי ידיים. הייתה תחרות קשה מאוד, זה הטופ של הטופ מבחינת המתחרים, אבל אני שמח שהצלחתי לחזור".

ההצלחה של טל פלד, שהתגלה בתחרות "הקלע של המדינה", עשה מאז דרך ארוכה כולל הופעה בנבחרת הנוער ובסיום העונה כיכב במדי מכבי ראשל"צ, נותנת יותר אמונה שתוכל לעשות את זה גם?
"היו לי כמה אימונים איתו, יש לנו אותו מאמן אישי (יוגב ברדוגו) ואני יכול להגיד שהוא קלע ברמה הכי גבוהה שיש. ברור שזה עושה לי משהו, ראיתי את הדרך שהוא עשה – ולא רק אני, כל מי שמשתתף בתחרות 'הקלע של המדינה'. הוא אמנם כמה שנים מעליי, אבל לא בהרבה. אני שואף גבוה ואני מאמין שאצליח, השאיפה שלי היא להגיע תוך כמה שנים לליגת העל. כיף להתאמן עם קלע ברמה הזו והלוואי ואצליח כמוהו".

הזכייה שלך בתחרות עושה לך חיים קשים יותר בליגה לנוער?
"אני חושב שכן. כבר אחרי שזכיתי בשנה שעברה, הרגשתי שיודעים מי אני ושמים עליי יותר דגש בהגנה. זה בהחלט דבר מורגש. אני דווקא אוהב את זה, זה נותן לי עוד יותר מוטיבציה להוכיח את עצמי".

ראינו את ההורים שלך הרבה השנה, אחרי שלפני שנה היה אסור להכניס מלווים.
"הם תמיד איתי, מלווים אותי לכל מקום. חשוב לי מאוד להודות להם ולכל המשפחה, כולם עזרו לי המון. אבא מגיע איתי לכל תחרות ואמא דוחפת אותי גם כשהיא נשארת בבית. אני רוצה להגיד תודה גם לשרון אברהמי, שמאמן אותי כבר מכיתה ח' וגם גר בקיבוץ שלי, אנחנו עובדים מאוד קשה 3-4 פעמים בשבוע באימונים אישיים. אני רוצה גם להגיד תודה לאנשי מנהלת הליגה, כפיר ושולמית, שענו לנו לכל שאלה ובכל שעה ולאנשי מפעל הפיס שממשיכים עם התחרות היפה הזו".

לסיום, בשנה הבאה אתה הולך על זכייה נוספת?
"כנראה שכן. לא רוצה להבטיח ב-100%, כי תלוי איך ארגיש אבל רוב הסיכויים שאחזור במטרה להגן על התואר. ניפגש במגרשים ובהצלחה לכולם".