הפועל חולון בני הרצליה הפועל בנק יהב י-ם מכבי Playtika תל אביב הפועל נופר גליל עליון הפועל בי-קיור לייזר חיפה
הפועל ויגן פרנדלי תל אביב הפועל גלבוע/גליל הפועל יוסי אברהמי אילת עירוני חי מוטורס נס ציונה הפועל אלטשולר שחם ב"ש עירוני קריית אתא

מבט מהדלת האחורית: לקחת פסק זמן

04/08/2022
מבט מהדלת האחורית: לקחת פסק זמן
כמה פעמים יצא לכם להתעצבן ולצעוק "ככה חוזרים מטיים אאוט?". עומר אריאן מסביר בטור השבועי שלו על ההיערכות של המאמנים היריבים לתרגיל מפסק הזמן

 

---מאת עומר אריאן---

פסק זמן הוא אחד מהכלים הכי משמעותיים שיש למאמן בזמן משחק. עבור כל מאמן בכל ענף, דרך ממשית לדבר עם השחקנים בזמן משחק רץ ומתפתח זו הזדמנות נדירה ביותר. כמובן שעבודת המאמן גדולה הרבה מניהול פסק זמן כזה או אחר. היא מתחילה מבניית קבוצה, מיצירת תרבות ספורט במועדון, מהשרשת הרגלים ספורטיביים ומקצועניים בשחקנים, בניית והנחלת פילוסופית משחק, תרגול כללי משחק, גיבוש חדר הלבשה ועוד ועוד ועוד. רשימה ארוכה מאוד.

וכל אלו, בסופו של דבר, אם מבוצעים באיכות טובה – מנצחים משחקים. לא פסק זמן בודד. אבל בפועל, לעיתים קרובות המציאות לא מתיישרת עם עבודה קשה. מזל רע, בעיות אישיות, מומנטומים מתחלפים, הפתעה של יריב ועוד אלף ואחת סיבות אחרות יכולות לגרום שהתוכניות המוקדמות והאימונים במהלך השנה – לא יבואו לידי ביטוי על המגרש ברגע נתון. הדברים פשוט לא יעבדו. במשחק יש לחץ, יש יריבה, יש אוהדים, יש אגו, יש כעסים ויש עוד המון דברים שפשוט בלתי אפשרי לייצר באימונים באופן מלאכותי. את כל הדברים האלה, צריך המאמן לווסת ולנהל. לא באימון כושר, לא באימון ווידאו ולא באימון המסכם – בזמן אמת. בזמן המשחק.

פסק הזמן מאפשר לו את זה. באופן כללי, מתחלקים סוגי פסקי הזמן לשניים עיקריים: הראשון מטרתו לעצור מומנטום של הקבוצה היריבה - מול קהל רועש וגועש, אחרי התקפה מתפרצת מרהיבה שמסתיימת בדאנק מהדהד או אחרי יותר מידי פוזשנים רצופים בהם הניסיון לשים את הכדור בסל נכשל – מאמן עשוי לקחת פסק זמן רק כדי לתת את דקת המנוחה, ההרגעה והאיפוס כדי לעצור את הירידה מטה של קבוצתו.

הסוג השני, מטרתו ביצוע התאמות על המגרש: בין אם זה החלפת מצ' אפים, מתן דגשים הגנתיים לשחקנים או הכנת תרגיל מיוחד לקראת העלייה למגרש – מטרת פסק הזמן הוא הרצון להראות משהו שונה על המגרש משהיה לפני לקיחתו.

לשני הסוגים הללו מכנה משותף אחד – מה שהיה, לא הוא זה שיהיה. וכמו כל שינוי, כדי שיצליח בטווח הארוך, עדיף שייפתח עם תחושת הצלחה. לכן, לא משנה מה סוג פסק הזמן שנלקח ומה מטרתו, לרוב ייבחר המאמן לקחת אותו כאשר לאחריו תהיה התקפה של קבוצתו. למה? כי את ההתקפה הזאת הוא רוצה לפתוח עם סל. ודאי יתכנן או יקרא לתרגיל בטוח ויעיל של קבוצתו, כזה שתורגל רבות באימונים ומטרתו לשבור את הבצורת ולהתחיל את תקופת השינוי עם תחושת הצלחה. והמאמן השני? בדיוק ההפך. הוא מעוניין להשאיר את המצב כפי שהיה לפני לקיחת פסק הזמן ולכן ירצה לסכל בכל דרך גם את תחושת ההצלחה שמתכננת יריבתו להרוויח בהתקפה הראשונה. בכל דרך.

ואכן, לאחרונה, התפתח טרנד חדש. באמצעות יישום של כלים הגנתיים ייחודיים עליהם נרחיב בעוד רגע, מסכלות הקבוצות היריבות את תרגיל היציאה מפסק הזמן במטרה הגיונית לסכל את תחושת ההצלחה של הקבוצה היריבה. ומה הכלים ההגנתיים שעומדים לרשות המאמן? הרבה כאלה. אבל בואו נדבר (ונדגים) שניים עיקריים.

הכלי הראשון הוא כלי שינוי ההגנה. הרי המאמן, שרוצה לקלוע סל בהתקפה הבאה, קרא או תכנן תרגיל כלשהו. תרגיל שקרוב לוודאי, תוכנן במקור נגד הגנה אישית (כמו 80%-90% מהתרגילים בכדורסל של ימינו). ואז יוצאים מפסק הזמן, והופ – הגנה אזורית.

מה עושים? מאלתרים. שחקנים שהיו בטוחים מה הם עושים ואיך קולעים ביציאה מפסק הזמן – מתחילים לפעול לפי אינסטינקטים אישיים. אותם אינסטינקטים שניסה המאמן לשנות בעודו לוקח פסק זמן. ואז העניינים מתחילים להיתקע, ההתקפה מתחילה לגמגם ותחושת ההצלחה מתחלפת בכישלון מתגלגל. בינגו של ההגנה.

הכלי השני הוא לחץ. אותו תרגיל שתכנן או קרא המאמן – צריך זמן כדי להתבצע. לרוב תרגיל כולל העברת הכדור לחצי המגרש של הקבוצה (תהליך של כ-5 שניות), סט תנועות מקדים (תהליך של כ-5 שניות) ואז פואנטה התקפית. באמצעות הפעלת לחץ על כל המגרש ובייחוד על מוביל הכדור של היריבה – משיגה ההגנה את מטרתה, מגדילה את הזמנים עבור כל שלב וגורמת לשינוי בתוכניות.

אין להתקפה ברירה אלא להתחיל את ההתקפה מאוחר יותר (לאחר ששאר הזמן בוזבז על מעבר החצי) או עם מוביל כדור אחר (לאחר שהמקורי נאלץ לשחרר את הכדור כדי לא לאבד אותו ללחץ). נכון, ללחץ חסרונות רבים וקריטיים – אבל לאחר פסק זמן, זה כבר לא מעניין. כי פעם נוספת, קבוצה שתכננה תרגיל ארוך – תיאלץ לאלתר. וקבוצה שתכננה תרגיל שמתחיל עם הרכז שלה – תאלץ לאלתר. וכבר סיכמנו שלאלתר ולסמוך על האינסטינקטים, זה הדבר האחרון שרוצה בו מאמן שלקח פסק זמן. עוד בינגו של ההגנה.

מדובר בטרנד מאוד מעניין. לרוב, כלים הגנתיים "לא קונבנציונליים" כמו לחץ או הגנה אזורית לא מיושמים על המגרש בתדירות כל כך גבוהה. הם פותחים פתח לקבוצה היריבה לנצל חורים יותר משמדובר בהגנה אישית ולעיתים גורמים לתסכול של ההגנה. אבל ביציאה מפסק הזמן, הדבר היחיד שחשוב - זה לגרום לקבוצה לאלתר. לתת לה יתרונות מפה ועד הודעה חדשה – אבל שתנצל אותם עם האינסטינקטים שלהם. וכך, ניתן לסכל את הרצונות של היריבה ואת האפקטיביות הרגילה של פסק הזמן על ידי נטילת יוזמה ובעיקר יצירתיות טקטית. יש יותר כיף מזה? אז בפעם הבאה שתראו טיים אאוט, ותתלוננו עם המשפט הידוע "ככה יוצאים מפסק זמן?!" תזכרו שייתכן ולמאמן היריב היה חלק לא מבוטל בזה. איזה כיף זה כדורסל. נתראה בשבוע הבא!

האפליקציה של ליגת WINNER סל

הורידו עכשיו את האפליקציה החדשה שלנו ותוכלו להיות איתנו בכל מקום, לעקוב אחרי המשחקים אונליין ולהיות ראשונים לקבל את כל המידע על ליגת WINNER סל
facebook twitter instagram youtube
מנהלת ליגת העל בכדורסל