- מאת: דביר וינוגרד -

משפחת אסייג היא שם דבר בתרבות הישראלית. אם בטעות לא שמעתם על שלום ומני - קומיקאים, סאטיריקנים ותסריטאים בחסד ובין היתר יוצרי סדרת הקאלט "שנות ה-80", או על ממשיך השושלת ובנו של שלום - דניאל, סטנדאפיסט ושחקן בפני עצמו, כנראה שאתם צריכים לבדוק את עצמכם כבר היום, או מקסימום "מחר בעוד יומיים". אם חשבתם שמשפחת אסייג מסתפקת בהצלחה רק בכיוונים הללו, תחשבו שוב. תומר, בנו של מני, בחר להסתער על תחום אחר לחלוטין - הכדורסל. ובהתבסס על היכולת שהוא הציג בעונה האחרונה בהפועל עפולה, אותה הוא הוביל לעליית ליגה לראשונה אחרי 13 שנים, בהחלט יש למה לצפות, כשהגארד הצעיר יקבל הזדמנות ראשונה להוכיח את עצמו בליגת ווינר סל.

"רוצים לעשות פלייאוף"
לפני שנספר איך הכל התחיל, נדבר על ההווה. אסייג (1.90, 24) סיפק עונה אישית וקבוצתית נהדרת כאמור, כשהוא מעמיד ממוצעים של 12.5 נקודות ו-4.5 אסיסטים, שסחפו את הקבוצה מבירת העמק חזרה לליגת העל, כנגד כל הציפיות: "פשוט התחברנו", הסביר הגארד, "זה החיבור בתוך הקבוצה וגם בין המאמן לשחקנים. זה באמת היה משהו קסום, שאתה לא חווה בכל עונה. בנוסף, גם שמרנו הכי טוב בליגה, שזה אוטומטית מקנה לך הזדמנויות לנצח משחק אחרי משחק. בסופו של דבר, היינו באמת 'קבוצה' וזה מה שעשה את ההבדל, לא היה לנו כוכב. אמנם אני עשיתי עונה טובה, וקורן (ג'ורנו) וג'ימי (הול) עשו עונה טובה, אבל לא הייתה לנו 'קבוצת ליגה לאומית קלאסית' של שני זרים כוכבים שהם מעל הקבוצה, אלא היינו באמת מחוברים והערכנו את מה שכל אחד הביא לקבוצה".

הגארד הצעיר שגדל בקריות, כבר מצא בית של ממש בעפולה, כשלמעשה, העונה הקרובה תהיה השלישית שלו במצטבר במועדון: "אני באמת מרגיש בבית. בקדנציה הראשונה (2020/21) הייתי קצת פחות משמעותי, אבל אחר כך יצאתי לסוג של עונת השאלה במגדל העמק. הלכתי לקבוצה יותר קטנה, קיבלתי דקות, פתחתי שם וחזרתי הרבה יותר בשל לקבל תפקיד משמעותי ולעזור בעליית ליגה ואני שמח שזה מה שקרה". בכדי להמחיש את האמון הרב שרוכשים לאסייג במועדון, מספיק להביט על הסגל הקיים ולראות כי מלבדו, רק המתאזרח לוקאס גודלנברג נשאר לשנה נוספת, כמו גם המאמן רועי פרל. הגארד שיתף כי נוצר קשר חזק בין השלושה: "הקשר שלי עם רועי הוא מעולה וגם עם לוקאס, שהוא ממש כמו האח הארגנטינאי שלי, אני מאוד שמח על הזכות להכיר אותם ולהמשיך במועדון. אני מקווה ששלושתנו נצליח לעשות את קפיצת המדרגה ונוכיח שאנחנו ראויים להזדמנות". 
  ומהן הציפיות לעונת הקרובה? אסייג לא מפחד לשאוף גבוה: "קודם כול קבוצתית שנעשה עונה טובה ונתקע יתד בליגה. אני לא מתבייש להגיד שאנחנו רוצים לעשות פלייאוף, אני חושב שנבנה סגל ששווה את זה. הגיע הזמן שעפולה תהיה שם דבר בכדורסל הישראלי, תחזור לימים הגדולים של שנות ה-70-80 ותהיה קבוצה משמעותית בליגה. מבחינה אישית, השאיפה היא לקבל דקות, להיות משמעותי ולהצליח באמת להפוך לשחקן לגיטימי בליגת העל. אני מאמין שזה אפשרי ואני חושב שזה טבעי להישאר בעפולה עם מאמן שמכיר אותי ושיש בינינו אהבה והבנה הדדית. אני יודע שאני אקבל את ההזדמנויות ואני מקווה ומאמין שגם אחזיר. אם לא הייתי מאמין, לא הייתי עושה את קפיצת המדרגה, אני באתי כדי להמשיך את גרף ההתקדמות ואני מקווה שגם הקבוצה".

חלק מהקרדיט לגרף ההתקדמות והשיפור שעשה אסייג בשנתיים האחרונות, הוא מייחס גם לשחקן העבר שמהווה מודל לחיקוי עבורו - גוני יזרעאלי: "האמת, לא ידעתי כמה הוא מודל לחיקוי עד שהכרתי אותו", שיתף אסייג. "הערכתי אותו כרכז וכשחקן, כי בכל זאת הוא גם לקח שתי אליפויות (עם חולון וגלבוע). זה סיפור יפה, הכרנו בקדנציה הראשונה שלי בעפולה. התחלתי את העונה טוב, הייתי מצטיין המחזור השני, היינו גם במאזן טוב וקיבלתי 20 דקות בממוצע. ואז הגיע גוני ונכנסתי ללחץ, כי הביאו על העמדה שלי רכז בכיר. החששות שלי באמת היו מוצדקים, אמנם במהלך העונה גם הוא לא שיחק המון, אבל זה כן פגע בי בזמנו, כי קיבלתי פחות דקות. אבל בסוף בדיעבד, זה הדבר הכי טוב שקרה לי. זכיתי להכיר באמת מודל לחיקוי, בנאדם מדהים וגאון כדורסל שבאיזשהו מקום זיהה בי פוטנציאל ולקח אותי תחת חסותו. אני תלמיד גאה של גוני ואני חייב לו הרבה, הוא חלק משמעותי מאותו גרף התקדמות שאני נמצא בו".
 
המטרה: אולימפיאדת פריז 2024
יכולתו הטובה של אסייג לא נעלמה מעיניהם של אנשי הכדורסל בארץ, כשכבר לפני שנתיים הגארד הצטרף לנבחרת ישראל בכדורסל 3X3. מאז אסייג התאהב בפורמט ובסופה של כל עונת משחקים בלאומית, לבש את מדי הנבחרת בכל קיץ. הגארד הסביר מה כל כך מושך אותו בפורמט המתפתח: " זה כדורסל טהור, אתה כל הזמן על המגרש, למעט מנוחות קטנות פה ושם. ממש כמו ששיחקנו בתור ילדים בשכונה עם החבר'ה, שאתה כל הזמן רק רוצה להיות על המגרש, מפחד להפסיד ולא לצאת החוצה חלילה. גם כאן כל אחד משמעותי, כל שחקן הוא ממש עולם ומלואו. כשאתה אחד מתוך ארבעה, אז יש לך הרבה יותר משקל מאשר כשאתה אחד מתוך שתיים עשרה, לא משנה איך תהפוך את זה. גם כל האווירה והווייב בשלוש על שלוש מאוד חיובית וכיפית. כשאתה מצליח - אתה מרגיש על גג העולם".

שלשום (רביעי) הנבחרת בהשתתפותו של הגארד, לא נחלה הצלחה והודחה מאליפות אירופה שמתקיימת בבריכת הסולטן בירושלים, לאחר שהוגרלה ב"בית המוות' עם סרביה (שנחשבת לטובה בעולם) ואוסטריה והפסידה להן, אך החלום להשיג כרטיס לאולימפיאדה בפריז 2024 עדיין חי וקיים. נסביר: לפני קצת יותר משבוע אסייג היה שותף להצלחה כבירה עם 'טים תל אביב' עימה זכה במדליית הכסף בטורניר הסבב העולמי בהונגריה. הקבוצה שאמנם לא ייצגה את הנבחרת, כללה ארבעה שחקנים ישראלים ומפני שבכדי להגיע לטורניר האולימפי צריך לצבור נקודות, שמצטברות באופן אישי, עצם העובדה שכל שחקני הקבוצה הם ישראלים - זיכתה את ישראל בניקוד גבוה מאוד. למעשה, גם אם הנבחרת הייתה זוכה באליפות אירופה הנוכחית, הניקוד לא היה שווה ערך לזה שהשיגו אסייג וחבריו בשבוע שעבר. בהמשך השנה ייערך טורניר מוקדמות נוסף, שיאפשר לנבחרת להעפיל לאולימפיאדה.
 
הגארד תיאר את התחושות שעוד מלוות אותו מהטורניר בהונגריה: "היה לנו טורניר מדהים האמת, שחבל שהסתיים כמו שהסתיים, אבל זה בהחלט היה הישג שלא ציפינו לו. האמנו וידענו מה אנחנו שווים, אבל זה בהחלט עלה על כל דמיון, לנצח את מספר אחת בעולם ואת פיינליסטית אליפות העולם האחרונה, זאת הייתה חוויה משוגעת".

אסייג שיתף בצניעות כי מלבד החוויה המיוחדת והכבוד לייצג את הנבחרת הוא זוכה גם ללמוד ולהשתפר. כך סיפר על מאמנו בקיץ הנוכחי, שחקן העבר האגדי מאיר טפירו: "זה מרגש לשחק תחתיו, בשבילי הוא באמת סוג של מודל. הוא גם כמוני גדל בקריות וזו סגירת מעגל נחמדה מאוד עבורי. זו זכות ללמוד מבן אדם כזה שהוא אגדה והיה שחקן העשור של הליגה. הוא גם נכנס לענף הזה באופן מדהים". הגארד סיפר כי הוא רוכש ניסיון גם מחבריו לנבחרת, שמשחקים בליגת ווינר סל: "נתנאל ארצי זה חבר מאוד קרוב שלי, הוא ממש כמו אח בשבילי, גדלנו ביחד וגם האבות שלנו גדלו ביחד עוד בטירת כרמל בשנות ה-80, אז ממנו יצא לי ללמוד כבר הרבה שנים. גם חואקין שוכמן נכנס לי ללב והפך לסוג של אח גדול וחבר מאוד קרוב ואני נהנה איתו מכל רגע. בקיץ האחרון הכרתי גם את גיל בני שהוא אחלה גבר ופייטר קשוח, ככה שמכולם יש הרבה מה ללמוד וזה עוזר לי".
 
"בחרתי בכדורסל בעקבות אבא שלי"
ובחזרה לשורשים. לא ניתן להתעלם כמובן מהשאלה המתבקשת, מדוע בחר אסייג דווקא בכדורסל במשפחה רווית קומיקאים: "בחרתי בזה בגלל שאני לא מצחיק (צוחק). האמת שזה מדהים לגדול בבית כזה, תמיד כיף ויש אווירה טובה, גם בכל סיטואציה הכי רגילה שיש - כולם תמיד מוצאים הומור וזה הכי כיף בעולם לגדול ככה. האמת שגם חוץ מהקומיקאים המוכרים, גם כל שאר המשפחה מאוד מצחיקה וזה כיף גדול, אנחנו כל הזמן עושים חיקויים. אבל אני בחרתי בכדורסל כי דווקא כן הלכתי אחרי אבא. הוא היה כדורסלן מצוין בגילאי נוער ובשנות ה-20 המאוחרות שלו בהפועל חיפה, שם שיחק יחד עם גיא גודס. אחר כך הצבא קצת הקשה עליו ומה שסיים לו את הקריירה זה קרע ברצועה הצולבת. היום, אני מרגיש שבאיזשהו מקום הוא מגשים את החלום שלו דרכי וזה משמח. בשורה התחתונה, הוא לגמרי מהתחום, ככה שהוא עזר לי לאורך כל הדרך - בנתינת טיפים למשל. הוא גם עד היום רואה משחקים, מייעץ ותומך, אבל הבחירה חד משמעית הגיעה בעקבותיו".

אם חשבתם שהגארד לא ניחן ביכולת קומית, תחשבו שוב. אסייג הסתלבט בצורה משעשעת על כך שאביו החל להוריד הילוך בשנים האחרונות, בכל מה שקשור לכדורסל: "הוא כבר לא בא לכל משחק, הוא נהיה קצת עצלן. מאז שיש שידורים גם בליגה הלאומית, הוא נהנה מזה ורואה מהבית, אני מאמין שלמשחקים העונה בליגת העל הוא יגיע יותר, כי אתה יודע הוא 'אוהד הצלחות' (צוחק). למרות שכשאני חושב על זה, בליגת העל יש שידורים עוד יותר טובים בטלוויזיה ובערוץ הספורט, אז אולי הוא ינצל את זה ויגיע פחות אפילו".
 
בנוסף, סיפר הגארד כי פעמים רבות כשאנשים שומעים על הייחוס המשפחתי שלו, הם מיד מצפים שיצחיק אותם: "כל הזמן אומרים לי: זרוק בדיחה. אבל אני בזמן שלי, אין לי בדיחות מוכנות, לפעמים אני בא ושולף כשצריך". למרות זאת, אסייג לא ויתר כמובן על ההזדמנות לחוות קצת מהעסק המשפחתי ותופתעו לגלות שגם הוא השתתף בשני פרקים של 'שנות ה-80': "שיחקתי פעם אחת מתרים במבצע 'הקש בדלת', אבל ברור שלא יצא לי מזה שקל, כי זאת שכונה של קמצנים. השתתפתי גם בפרק על כדורסל יחד עם אח שלי, בן דוד שלי ועם ארצי (שהראה העונה יכולות חיקוי מרשימות במיוחד), לא סתם אמרתי שהוא כמו משפחה".

-ארצי מפגין יכולות חיקוי במשחק האולסטאר

לסיום ואחרי שהגארד סיפק חיקוי מדויק להפליא לדמות האגדית של 'ממוקה' מהסדרה המדוברת, הוא שיתף בחלום שלו (גם כן עם לא מעט הומור): "שאלה טובה. הרבה רוצים לצאת לאירופה, אבל אני אוהב את הארץ, אז החלום זה לשחק באחת הגדולות בארץ ולשחק איתה באירופה. לשחק בקבוצה באירופה? אני עוד ילד של אמא, שלא גר מחוץ לבית אפילו בישראל, אז אפשר להגיד שאני אגור בספרד לבד? לא יודע, אבל לא פוסל. סתם, ברור שזה גם מעניין מאוד מקצועית וזאת חוויה לשחק בליגות הגדולות באירופה, אז זאת גם מטרה". האם אסייג יפרוץ כבר העונה? בהחלט ייתכן, כי צניעות ועבודה קשה בהם הוא ניחן, מובילות להצלחה וגם הומור - יכול רק לעזור. מי יודע, אולי גם הוא יוכל לספר בעוד כמה שנים כמו פרוספר, שהוא: "היה בחמישייה של המלך".