חוק רוסי או ארבעה זרים?

דירקטוריון הליגה החליט בישיבתו האחרונה כי העונה קבוצות הליגה תוכלנה לבחור באם לשחק עם ארבעה זרים או לשחק עם החוק הרוסי (עד שלושה זרים על הפרקט).  חלק מקבוצות הליגה כבר יודעות באיזה שיטה לבחור, חלק עדיין מתלבטות. שלומי פרי מנסה למפות את החסרונות והיתרונות בכל שיטה

בעד ארבעה זרים

עם ארבעה זרים בלבד, יש שמונה ישראלים בקבוצה, חדר ההלבשה ישראלי יותר . מאמנים אוהבים את זה.

עם ארבעה זרים בחמישיה , אמור להיות לקבוצה יתרון מול חמישיה של שלושה זרים בחוק הרוסי. בכל מקרה אחד הישראלים של היריבה יצטרך כנראה לשמור על זר גבוה.

החוק הרוסי הוא כאב ראש למאמנים - המאמנים צריכים לבצע לעיתים חילופים כפויים וכפולים. כאשר המאמן רוצה להכניס גארד זר, הוא נאלץ להכניס גם גבוה ישראלי במקום אחד מהזרים בפנים.

בחוק הרוסי יש צורך קריטי בגבוה ישראלי דומיננטי - מצרך מאוד נדיר בכדורסל הישראלי (ובהתאם גם מחירם של הישראלים הגבוהים עולה).

בחוק הרוסי לך תסביר לזרים שלך למה הם לא משחקים ולמה אתה מוריד אותם לספסל.

בעד החוק הרוסי

קבוצות המשחקות באירופה או קבוצות עם יותר מארבעה זרים צריכות להושיב אחד או שניים מהזרים באזרחי. בחוק הרוסי כולם מתלבשים וכולם משחקים.

הקהל מזדהה יותר עם הקבוצה ברגע שיש יותר ישראלים על הפרקט.

העונה ראינו שקבוצות עם 3 זרים בלבד הצליחו יותר, הישראלים יותר מחוייבים לקבוצה בדרך כלל.

ברגע שמביאים 4 או 5 זרים  (כאמור רק שלושה מהם בחמישיה) הספסל מתחזק בצורה משמעותית.

הישראלים בקבוצה מקבלים יותר דקות משחק ולכן גם יותר רגועים, מחייכים ומרוצים.