הוא עוד ישוב

<P><STRONG>אלון סגל</STRONG></P> <P>ה-30 בנובמבר 2004. פיני גרשון בהלם. מכבי שלו מאבדת יתרון של 20 נקודות ברבע האחרון של המשחק מול מכבי ראשל"צ, ומפסידה. הקואוץ' משחיל חיוך של מבוכה לעבר מאליק דיקסון, שבעצמו נראה מעט מבולבל.</P> <P>פחות מיממה לפני כן דיקסון עבר תאונת דרכים, ופתאום הוא חוגג את השואו-טיים המדהים שלו שכלל 34 נקודות, 7 ריבאונדים ו-6 אסיסטים. דיקסון היה חתום על ניצחון 97:105, ובודדות הקבוצות שהצליחו לקלוע מול מכבי מעל מאה נקודות בהיכל NOKIA.</P> <P>דיקסון סיים את אותה עונה כמלך הסלים של ליגת העל (25 נקודות למשחק). גם בתחנה הבאה שלו, בגלאטסראי, הוא המשיך במסורת וזכה בכתר הטורקי עם 22.3 נק'. בעונה שעברה הוא עשה זאת עם 20.7 נק' בליגה השנייה בספרד. בתחילת המילניום הוא גם היה המלך של ליגת המשנה בצרפת.</P> <P align=center><IMG alt="" hspace=0 src="http://www.basket.co.il/pics/2007/articles/gershon_in_article.jpg" align=baseline border=1></P> <P align=center><STRONG><EM>בהלם ממאליק דיקסון. פיני גרשון (צילום: עודד קרני)</EM></STRONG></P> <P>רק מה, שהעונה הזאת נראית כמו תאונה מתמשכת עבור דיקסון, שהפך לשחקן שישי-שביעי ומתקשה להשלים עם מעמדו אצל הדורסמנים. דיקסון היה עד כה רחוק מלהזכיר מדוע כונה "שואו טיים" כבר כששיחק בליגת התיכונים בארה"ב, אבל היכולת המצוינת שלו (16 נק', 4 אס') אתמול מול בני השרון, ובעיקר הקור רוח בפוטו פיניש שהוביל לניצחון החולוני, אולי יגרמו למפנה. </P> <P>"אני חושב שאני יכול לתרום לקבוצה מנהיגות ולהקרין ביטחון ליתר השחקנים. אנחנו קבוצה מצוינת, כשכל שחקן, גם אם הוא עולה מהספסל, יכול להביא לנו ניצחון", הוא אמר אתמול בסיום. גם הפנים העגומות מהתקופה האחרונה קרנו פתאום. האם זה גם הרגע שהקומבו-גארד הנהדר ייצא מהמשבר האישי, ויעלה על הרכבת הדורס(מ)נית אותה סחבו מורן רוט, טרה סימונס, טי.ג'יי טאקר ואריק קמפבל עד כה. </P> <P><STRONG><FONT size=3>חאליק, דיקסון</FONT></STRONG></P> <P>לפני שלוש שנים קואוץ' חנוך מינץ הנחית כאן את דיקסון. זו הייתה הברקה אחרי החתמתו של הסנטר ארווין דאדלי. מינץ אומנם לא שרד לאורך זמן, אבל הציוות בין דיקסון לדאדלי עשה לראשל"צ טוב. הוא בעיקר השכיח את התלות הגדולה שהייתה בשנתיים הקודמות בלושיוס דייויס. </P> <P>אחרי עונה מצוינת השניים פרשו כנפיים לעבר הליגה הטורקית. דאדאלי החל לככב באנקרה. דיקסון הגיע לגלאטסראי והיה בלתי ניתן לעצירה. הקבוצה מאיסטנבול אומנם נעצרה ברבע גמר הפליאוף, אבל ממש כפי שכתוב בפרופיל האישי של דיקסון, הוא היה מעורב בלפחות ממחצית הנקודות של קבוצתו. לפחות. הוא קבר מנות של 40 נקודות מול קרשיאקה, 37 נק' מול טקלספור, 35 ו-31 נקודות בצמד משחקים מול מרסין. היו לו עוד רפורטואר של הפגזות שלרוב גם הסתיימו בניצחונות לטובת קבוצתו. טור האסיסטים שלו חצה את החמישה בממוצע למשחק. מצד שני, גם בטור האיבודים הוא כיכב למאבד הכדורים הבכיר בליגה הטורקית.</P> <P>מי שציפה שלמרות גילו (32), וההגנה הלא משובחת שלו, הוא יעשה את קפיצת המדרגה ליורוליג בזכות היכולת המלהיבה והפיק אנד רול הנהדר שידע לעשות, נכונה אכזבה. דיקסון נחת בליגה השנייה בספרד בלוגן בראוגן, אבל את שלו הוא עשה.</P> <P>למרות זאת, גם כשהרגליים נעשו איטיות יותר, בקבוצה החולונית שמתבססת על לא מעט יכולת אישית, דיקסון היה צריך להוות פקטור מרכזי יותר. המספרים שלו העונה מאכזבים.</P> <P>מדובר בקצת יותר מ-18 דקות למשחק, כתשע נקודות (מרביתן עדיין באחוזים טובים), אבל היכולת מתבטאת במדד נמוך של כשבע נק'.</P> <P>לשם המחשה, בקדנציה בראשל"צ דיקסון כמעט לא ירד מהפרקט. הוא שיחק 35.5 דקות לערב. קלע 24.7, נתון שאגב מלך הסלים העונה רחוק ממנו בכמעט חמש נקודות. הוא העמיד יחס מסירות/איבודים חיובי – 5.1 אסיסטים לעומת 3.1 איבודים. זה היה שווה 25 נקודות מדד.</P> <P align=center><IMG alt="" hspace=0 src="http://www.basket.co.il/pics/2007/articles/holbnei2_in_article.jpg" align=baseline border=1></P> <P align=center><STRONG><EM>בדרך לעוד שתי נקודות. דיקסון (צילום: עודד קרני)</EM></STRONG></P> <P>אז מה בדיוק קרה? איך זה שאותו דיקסון שאירח שלוש שנים אחרי את מכבי ת"א באולם הפחים סיים עם אפס נקודות ב-14 דקות, ועם מדד שלילי? התשובה מורכבת. מעבר למה שמתחולל לדיקסון בראש, ואולי הקושי שלו להסתגל למצב שבו הוא לא בעל הבית שמחזיק במפתחות ויורה לסל בלי הכרה, הרוטציה הדורסמנית מכתיבה סדר יום חדש מבחינתו.</P> <P>"קודם כל זו החלטה מאוד מעניינת לקחת שחקן שהיה טופ סקורר בכל מקום ששיחק ולהפוך אותו לרול פלייר, מין שחקן לתפקידים מיוחדים שעולה מהספסל", סבור הפרשן אביב לביא. "אני מניח שזה משהו שאפשר לעשות רק שיש לך כסף ושלמאמן יש מעמד של בעלים, אחרת מהר מאוד זה עלול ליצור בעיות.</P> <P>"מהצד של השחקן דרוש כמובן אופי, ולא כל שחקן מוכן לחיות עם ירידה כזאת במעמד. היו לא מעט שלבים שדיקסון איבד את עצמו ולא הצליח לבוא לידי ביטוי בזמן שהוא שיחק. מצד שני, בא משחק כמו אתמול והראה שזה יכול לעבוד, ושלחולון יש גארד מחליף ברמה הכי גבוהה שיש. השאלה היא אם הוא יכול להתמיד לאורך זמן, כי אז חולון תגיע לישורת האחרונה במצב טוב מאוד".</P> <P><STRONG><FONT size=3>דורסמן התבגר</FONT></STRONG></P> <P>הדבר המעניין הוא שגם השחקנים שתפסו את מקומו, ומדובר בעיקר על מורן רוט או צ'סטר סימונס, לא תופסים יותר מדי זמן אוויר על משבצות הגארדים. רוט מקבל כ-27 דקות, סימונס 26. רוט מספק 10 נקודות ו-4.5 אס', סימונס תורם מעל 15 נקודות. מצד שני, בקבוצה שיש בה כלים התקפיים מגוונים, בקו האחורי ובקו הקדמי, שכל אחד מהם מסוגל לספק יותר מ-20 נקודות לערב, אז דיקסון משלם את המחיר.</P> <P>"למרות הירידה הבולטת במספרים, אני חושב שבסך הכל דיקסון הצליח להתרגל יפה למעמד שלו כשחקן שישי שיכול לשנות משחקים כשהוא עולה מהספסל", סבור ערן סורוקה, סגן עורך הספורט ב"מעריב". "אני עדיין משוכנע ביכולת שלו לצבור נקודות ולהוליך את הכדור, במיוחד שחולון לא תמיד מתאפיינת במשחק מסודר, שאגב גם דיקסון עצמו לפעמים תורם לכך".</P> <P>סורוקה סבור שבסופו של דבר, "גם דורסמן הבין שבשביל שדיקסון יוכל להשפיע ולהצדיק את קיומו לא מספיקות לו חמש דקות פה ושם. במאני טיים דיקסון הוא ללא ספק אחד השחקנים שכדאי לשים את הכדור בידיים שלו.</P> <P>"כבר עכשיו ברור שבקבוצה של דורסמן אתה לא יכול להתקיים עם אגו גדול, ויש בחולון לא מעט שחקנים עם מנטליות ואגו של סקוררים. דיקסון לדעתי הבין בסופו של דבר שהצלחה קבוצתית עדיפה על הצלחה אישית. הוא הוריד בדקות אבל הוא עדיין מספיק טוב וזה אולי יבוא לידי ביטוי בהמשך".</P> <P align=center><IMG src="http://www.basket.co.il/pics/2007/Gallery/07-08/round_14/holon_bnei/holon_bnei7.jpg" width=400 border=0></P> <P align=center><STRONG><EM>חבר'ה ללא אגו. כריס ווטסון עם מאליק דיקסון (צילום: עודד קרני)</EM></STRONG></P> <P>השורה התחתונה היא שלא רק מדובר במבחן של דיקסון, והרי קרבות אגו בין סקוררים הם לרוב מרים, זה גם המבחן של דורסמן. חולון מתקדמת בבטחה לעבר הפיינל-פור, ושם דורסמן יזדקק לניסיון של דיקסון. בטח ליכולת שלו לייצר נקודות בזמן קצר, כשלחלק מהשחקנים ירעדו הידיים.</P> <P>"המצב הנוכחי של דורסמן הוא טוב, והוא מנהל את הרוטציה שלו בצורה נבונה", מסכם סורוקה. "אין ספק שגם דורסמן התבגר במהלך העונה, ורואים את זה כשהוא מצליח להגיע עם מספיק שחקנים עכשיו לרגעי ההכרעה. באתגר שהוא בנה לעצמו לדיקסון עוד יהיה תפקיד משמעותי".</P> <P>אז שינוי מיידי יהיה ודאי לא יהיה פשוט לחולל, אבל אם עד עכשיו דיקסון היה תורם מעצמו יותר בהפסדים מאשר בניצחונות, אולי המשחק אתמול מול בני השרון הוא גם הרגע שהקומבו-גארד הנהדר יחזור לעצמו. זה רגע שבטוח יאפשר לאוהדי חולון לחזור להשוואות בינו לבין ג'ורג' גילמור. <BR></P>