הקטיושות בגליל עליון ("זיכרון מפחיד"), ההערכה לבלאט ("כמו בן משפחה"), היחסים עם בנו הביולוגי מהאן.בי.אי וקריירת המשחק הקולנועית. ראיון
מעבר לים, ראינו יותר מפעם אחת כדורסלנים משחקים תפקידים רציניים בקולנוע ובטלוויזיה. ריי אלן זכור לנו גם כ"ג'יזס שאטלסוורת'" מסרטו של ספייק לי, ריק פוקס כיכב ב"אוז" ובסדרה של סרטים טובים יותר ופחות, מייקל ג'ורדן ועכשיו גם לברון ג'יימס חברו ל"לוני טונס" ב"ספייס ג'אם" והרשימה עוד ארוכה וכוללת אפילו את אחיו של קית' לנגפורד שנבחר לגלם את ווילט צ'מברליין בסרט "ג'יי-הוקרס".
אלא שברוב המקרים הללו, מדובר בסלבס לכל דבר המוכרים בכל בית בזכות ימיהם ככדורסלנים. המקרה של פאנצ'ו הודג'ס (בן 45 בעוד כשבוע), עם כל הכבוד לדאנקים והחסימות שסיפק בכפר בלום בשנות ה-90, קצת שונה. הסנטר האמריקאי פרש בגיל צעיר יחסית אחרי קריירה לא רעה שכללה עונות בישראל, טורקיה, ספרד, פורטוגל ויפן – ומשם עבר לדוגמנות ולמשחק.
ב-2005, קצת פחות מעשור אחרי שנפרד מהגליל העליון, קיבל את התפקיד האורח הרציני הראשון שלו בסדרה "חוק וסדר" ומאז הוא הספיק לשחק בלא מעט סדרות וסרטים ואפילו התנסה לאחרונה כמפיק. "המעבר לעולם המשחק קרה לי באופן טבעי מאוד", הוא מספר בראיון לאתר המנהלת במסגרת סדרת כתבות חדשה עם כוכבי שנות ה-80 וה-90 בליגה, "כבר בימיי באוניברסיטת קולוראדו, בה למדתי בזכות מילגת כדורסל, לקחתי שיעורי משחק. אני לא ממש יכול להגיד שזה משהו שתיכננתי שיקרה אחרי הפרישה מכדורסל, אבל אני אסיר תודה שככה זה התגלגל. התפקיד האורח בסדרה 'חוק וסדר' הוא הפרויקט שהכי אהבתי לעשות".
פאנצ'ו, ששמו האמיתי הוא דרל אנטוניוס ("סבתי המנוחה המציאה לי את הכינוי, כי זה הדבר הראשון שקפץ לה לראש כשהיא ראתה אותי כתינוק – וזה דבק בי") היה סנטר קצת בוסרי כשהגיע ארצה להפועל גליל עליון בקיץ 1995. על היכולות האתלטיות, המבנה המרשים והמטריה ההגנתית לא היו מחלוקות, אבל בהתקפה לקח לו קצת זמן להיכנס לקצב של הקבוצה הדינמית אותה אימן דייויד בלאט. בפלייאוף הוא כבר הפך לגורם משמעותי גם בצד השני של המגרש עם 13.3 נקודות ו-7.3 ריבאונדים בלמעלה מ-60% מהשדה.
"בגלל המיקום הגאוגרפי של גליל עליון בצפון והעובדה שגרנו בקיבוצים, היינו חבורה מאוד קרובה", הוא משחזר עונה יפה בה הגיעה הקבוצה הכי צעירה בליגה לחצאי גמר הפלייאוף וגביע המדינה, "פגשתי שם כל כך הרבה חברים שאני עדיין מחשיב כמשפחה. לא אשכח אף פעם את היחס שקיבלתי ממשפחת קוז'יקרו. הבן שלהם, עידו, שאחר כך הפך כידוע לכם לשחקן, אירח אותנו ביחד עם הוריו כל כך הרבה פעמים במהלך השנה. בזכותם ובזכות משפחות אחרות בכפר בלום, הזמן שלי ושל אנדרו קנדי שם הפך לזיכרון הכי מתוק מהקריירה המקצוענית שלי. אני עדיין שומר על קשר עם כל חבריי לקבוצה דרך הפייסבוק ומשתדל גם לעקוב אחרי הכדורסל באירופה ככל שהזמן מתיר לי".
האלי הופ אופייני של הודג'ס ממסירה של גור שלף
הגעתי לישראל צעיר וחסר ניסיון, אחרי עונה אחת בגלאטסראיי לצד דייויד הנדרסון. כמה קשה היה המעבר מארה"ב לאירופה?
"לפני שנחתתי בטורקיה, לא ממש ידעתי אפילו למה לצפות. בסופו של דבר, זה לא היה רע כמו שחשבתי שזה יהיה. למעשה, ימי המשחק שלי והחיים באיסטנבול היו חוויה מאוד מעניינת בדיעבד, זה משהו מיוחד שאני אזכור תמיד. הליגה הטורקית הייתה מאוד-מאוד תחרותית באותה תקופה".
חיית בגליל בתקופה מאוד שונה מהיום.
"כן, בהחלט. הזיכרון הכי מפחיד שלי מישראל היה כאשר נורו קטיושות לעבר קריית שמונה. המתח בגבול עם לבנון היה גבוה מאוד לאורך השנה שלי בישראל. לעולם לא אשכח את הרגע הזה בו ישבתי בדירה שלי ושמעתי את הרקטות עפות באוויר. אף על פי כן, כששחקנים צעירים יותר שואלים אותי על ישראל, אני תמיד מספר להם שאם ישחקו שם, הם יאספו זיכרונות נהדרים ובלתי נשכחים ושזו תהיה החוויה הכי גדולה בקריירה שלהם. ישראל תמיד הרגישה לי כמו בית נוסף ואני מאמין שעוד אחזור לבקר בה יום אחד".
בתקופה שלך בגליל, דייויד בלאט היה עדיין מאמן אלמוני וחסר ניסיון. האמנת אז שהוא יוכל לכבוש פסגות כמו הגעה לגמר ה-NBA, זכייה באליפויות אירופה ומדליה אולימפית?
"אני חייב להודות שדייויד בלאט תמיד היה ותמיד יהיה בשבילי בן משפחה. הוא לא רק היה המאמן שלי באותה עונה, אבל גם חבר נהדר. לי ולאנדרו קנדי הייתה הזכות להיות הזרים הראשונים שהוא בחר כמאמן ראשי. למדתי כל כך הרבה על משחק הכדורסל תחת דייויד. הדבר שהכי הרשים אותי בו היה הדרייב התחרותי שלו והאישיות שלו הקרינה עלינו כקבוצה. שיחקנו הגנה חזקה, קשוחה ובלתי מתפשרת כבר אז. אני ממש לא מופתע מההצלחה שלו כמאמן, תמיד האמנתי בו".
כמעט כל שחקני גליל עליון באותה עונה המשיכו בעולם הכדורסל אחרי הפרישה: גור שלף, גילי סלע, אבישי גורדון, אורן עמיאל, אסף דותן, לייזי גורדון ואחרים, ואת הודג'ס ששמר עימם על קשר זה לא ממש מפתיע. "אני שמח מאוד לשמוע שהם נשארו בכדורסל והמשיכו להצליח", הוא אומר, "תמיד יהיה לי חיבור מיוחד עם כולם. לא משנה כמה זמן עבר מאז העונה שלנו יחד, לי זה תמיד מרגיש כאילו שיחקנו יחד אתמול. אני ממש מתגעגע אליהם!".
גם עמית גל הפך היום למעין כוכב טלוויזיה...
"עמית גל הוא איש מעניין מאוד. הדבר שאני הכי זוכר ממנו זה כמה שהוא היה אדם אמוציונלי. תמיד היית שומע את הקול שלו הרבה לפני שהיית רואה את הדמות שלו. הייתה לו תשוקה גדולה לכדורסל וכל ניצחון היה לו חשוב מאוד".
***
הודג'ס ממתין בימים אלו ליציאת סרט בהשתתפותו בשם "All Out Disfunktion" ("מדובר בדרמה קומית שאני מאמין שתתקבל יפה מאוד אצל הצופים", הוא בטוח), שצילומיו הושלמו לאחרונה. עם זאת, הפרויקט הגדול ביותר שלו בימים אלו הוא בנו הביולוגי, ג'וש יוסטיס (24, 2.01 מ'), שצפוי להתחיל את עונתו השנייה באוקלהומה סיטי ת'אנדר.
ג'וש נולד כאשר הודג'ס היה בן 20 בלבד ובתחילת תקופת הלימודים שלו באוניברסיטת קולוראדו, כשקריירה מקצוענית בכדורסל הייתה עוד חלום רחוק. הוא ואימו החליטו למסור אותו לאימוץ מסיבות כלכליות, אך הודג'ס הקפיד לשמור עימו על קשר חזק לאורך השנים ואף עזר לו לפתח את המשחק שלו. כשג'וש היה בן 18, הוא אף עבר להתגורר למשך הקיץ עם אביו הביולוגי בלוס אנג'לס, במטרה לשפר את יכולותיו לקראת המעבר לקולג'. "מערכת היחסים שלי עם בני נהדרת", מספר פאנצ'ו בגאווה גדולה, "העבודה שלי היא לעשות כל מה שאפשר כדי לעזור לו להגשים את חלומותיו".
ביצועיו של יוסטיס בליגת הפיתוח אשתקד
בעזרת הקשר איתו בעצם הפכת למאמן אישי.
"תמיד מצאתי עניין בעזרה לשחקנים צעירים והפכתי לשמחתי לאחד המאמנים האישיים המובילים באיזור לוס אנג'לס. עבדתי בזמנו עם בני ועם חבריו מאוניברסיטת סטנפורד, ודרכם בעצם הבנתי שאימון אישי ועבודה עם צעירים הם משהו שאני רוצה לעסוק בו. הייתי צופה במשחקים שלהם בקולג' ולעיתים קרובות מייעץ להם איך לשפר את המשחק שלהם. כיום אני עובד עם צעירים בארה"ב, אבל בעתיד הייתי שמח לעשות דבר דומה גם באירופה".
הודג'ס גאה מאוד בבנו וחי דרכו את חיי ה-NBA. "באחד הקייצים התקבלתי למחנה של הלייקרס וזו הייתה חוויה מדהימה", הוא נזכר בחיוך, "בתור ילד צפיתי בלייקרס בטלוויזיה בהערצה, כך שללבוש את הגופייה שלהם כשחקן היה הגשמת חלום. כיף לי לראות היום את ג'וש מגשים את חלום הילדות שלו, לשחק ב-NBA. עכשיו נותר לי רק לשבת בנוח, להתרווח וליהנות מהצפייה בו עושה את מה שהוא תמיד רצה לעשות".
כמה מרגעי השיא של הודג'ס בקולנוע ועל מסך הטלוויזיה