''אולם הפחים היה משוגע בדיוק כמוני''

לא מעט כינויים הודבקו כאן לשחקנים בשנות התשעים: "הפנתר הוורוד", "הגנרל הסרבי", "הסרג'נט", "הכומר" וכו'. אבל אף אחד לא זכה לשמוע את הכינוי שלו במגרשים כל כך הרבה – ועוד מולחן כשיר של מילה אחת – כמו מייק קרטר, שלא יהסס לשיר לכם "משוגע, משוגע", בין אם תבקשו ובין אם לא.

דף השחקן והסטטיסטיקות של מייק קרטר | פאנצ'ו הודג'ס: מכפר בלום להוליווד | קית' בנט שומר מקום חם בלב לישראל

גם בשיאו, קרטר לא היה אתלט גדול או מהיר במיוחד, אבל ספק אם היה פה שחקן אמוציונלי כל כך, שחוגג כל שלשה כמו גול ולא חושש לזנק על כדור אבוד כדי להדליק את האוהדים ואת חבריו לקבוצה. הוא יצא מאוניברסיטת דרורי הקטנה בשנת 1979, אחרי שהוביל אותה לאליפות ה-NAIA ורק כעבור שלוש שנים הגיע ארצה, אחרי שעבר בפיליפינים, ארגנטינה ובפורטוגל.

הפועל חולון של אריה מליניאק החתימה אותו כאמריקאי בודד לצד אוסף בוגרי מחלקת הנוער המפוארת שלה ומהר מאוד קיבלה תוצרת משמעותית. כבר באחד ממשחקיו הראשונים בארץ הורחק ורמז על מזגו הסוער, אבל זה לא מנע ממנו ומחולון להפוך להפתעת העונה ולסיים במקום הרביעי. "כשרק הגעתי לארץ, הכדורסל היה שונה", הוא מספר בראיון לאתר המנהלת על הקבוצה המיוחדת שכללה את ישראל אלימלך, ניב בוגין, עופר יעקובי, אבי מאור, מוטי דניאל, משה רייס ואחרים, "לכל קבוצה היה רק אמריקאי אחד על המגרש וכל השאר היו שחקנים מקומיים, כך שמאוד היית תלוי ביכולת שלהם. מאז, יש הרבה יותר שחקנים זרים".

אתה חושב שקבוצה כזו, עם כל כך הרבה שחקנים לא מנוסים, הייתה יכולה להצליח גם בכדורסל של היום?

"לחלוטין. אני חושב שאם יש לך שחקנים מחויבים, שמבינים עניין ורוצים לשחק ביחד, מוכנים לשתף את הכדור במקום להחזיק אותו ומסתדרים גם על המגרש וגם מחוצה לו, תמיד יש לך סיכוי לנצח. בשנה הראשונה שלי בחולון, כל מי שראה את הכימיה של הקבוצה מחוץ למגרש, הבין למה הצלחנו כל כך. היינו מחוברים כל כך שלכל מקום הלכנו ביחד. אני כל כך אוהב את החבורה הזאת, זו הייתה עונה נהדרת".

איך התגלגלת למעשה לישראל?

"עונה לפני שבאתי, זכיתי באליפות פורטוגל עם ספורטינג ליסבון. חזרתי בפגרה הביתה ללוס אנג'לס ואריה מליניאק ראה אותי משחק בליגת קרנשאו, שם הייתי אחד הלבנים היחידים באולם. הוא אהב מה שראה כנראה והציע לי חוזה. כמובן שלא ידעתי כלום אז על ישראל, אבל אני שמח מאוד שלקחתי את ההצעה כי פשוט התאהבתי בחולון!".

***

קרטר נשאר בארץ למעלה מעשור וקלע לא פחות מ-2,433 נקודות בליגת ווינר סל. הוא עבר בהפועל קריית גת, מכבי נתניה והפועל ירושלים, לפני שחזר לשתי עונות פרישה בהפועל חולון, אחריהן תלה את הנעליים בגיל 40. הוא נישא לישראלית, הפך למתאזרח וגם שני עשורים אחרי שחזר לגור בארה"ב, אפשר לשמוע את הגעגועים והאהבה לישראל בכל מילה שלו.

גם בארץ לא שכחו אותו ואין אוהד של חולון – גם הצעיר ביותר – שלא שמע על "המשוגע" שהדליק את אולם הפחים. היום הסגולים כבר משחקים בהיכל הטוטו המפואר ואפילו שם יש מזכרת קטנה ממנו, כאשר מסעדת "גורדו'ס" במתחם מוכרת המבורגר על שמו. "יש לי עדיין זיכרונות נהדרים מאולם הפחים, המקום הזה היה משוגע בדיוק כמוני", הוא אומר, אבל לא מתרפק על הנוסטלגיה ומיד מפאר את האולם החדש: "ביקרתי בארנה החדשה בחולון כאשר בני טים נבחן עבור מספר קבוצות, כולל חולון. מדובר באולם יפהפה ושמחתי מאוד לראות שמסעדת 'גורדו'ס' ממש קרובה ככה שכל אחד יכול לאכול 'משוגע-בורגר' לפני המשחק!".

יש שרואים בגוני יזרעאלי היורש שלך מבחינת ה'שיגעון' והטרפת הקהל.

"גוני יזרעאלי? מי זה? (צוחק)... עם כל הכבוד לו, תמיד יישאר רק 'משוגע' אחד בהיסטוריה של חולון".

אתה עוקב עדיין אחרי הכדורסל הישראלי מלאס וגאס?

"כן, כמובן, אני עוקב ככל שניתן לי. אני יודע שמכבי ראשון לציון זכו באליפות לראשונה ושהבן של ג'ו דאוסון, שון, היה ממש טוב במשחק הגמר. כמו כן, עקבתי וראיתי שהפועל חולון בקושי הצליחה להישאר בליגה הבכירה".

שני הבנים שלך, טים ובן, הלכו בדרכך ובחרו בקריירת כדורסל. אתה מאמין שנראה אותם משחקים בארץ?

"מאוד קיוויתי שטים ישחק בארץ, יעזור לחולון וימשיך את המורשת המשפחתית. מאוד הופתענו שהמאמנים בישראל חשבו בזמנו שטים לא מספיק טוב כדי לעזור לקבוצות, כולל בליגה הלאומית. הבן הצעיר שלי, בן, הולך לשחק עבור טום איזו באוניברסיטת מישיגן סטייט בשנה הבאה והוא כבר הביע את רצונו להצטרף לנבחרת הלאומית אחרי סיום הקולג'".

שיחקת עבור מאמנים רבים ב-13 שנותיך בישראל. מי היה המועדף עליך?

"זו באמת שאלה קשה עבורי, כי הייתה לי מערכת יחסית מיוחדת עם כל המאמנים שהיו לי. אם אני חייב לבחור אחד, זה המאמן שהאמין בי והביא אותי ארצה לראשונה ב-1982, אריה מליניאק, שמבחינתי היה המאמן שהכי השפיע לי על הקריירה. אני חייב לציין אבל שאהבתי כל אחד ואחד מהמאמנים שהיו לי".

מרוב שחקני העבר אנחנו מבקשים לבחור את חמישיית כל הזמנים, אבל ממך נבקש לבחור גם את 'המשוגעים' הגדולים ביותר מלבדך.

"גם כאן יש לי בחירה לא קלה. כרכז הייתי הולך עם ישראל אלימלך כמובן, שוטינג גארד מילטון ואגנר, סמול פורוורד קני סימפסון, פאואר פורוורד דן סמית' ובסנטר ארל וויליאמס. מבחינת 'משוגעים' אחרים, אני מכניס את ארל גם בקטגוריה הזו כמובן, את קני לבנובסקי, האחים הרמן ובטח היו עוד כמה".

ואי אפשר בלי מילת פרידה והבטחה: "לסיום, אני חייב להגיד שאני אוהב את ישראל מאוד ושאחזור בקרוב – כדי להישאר. יאללה חולוניה! נ.ב – צריכים מאמן?".

Old school Ballers REUION :The Hoopers are arriving!!#weRfamily!! pic.twitter.com/CfOlHmxgyS

— Mike Carter (@CoachBigMike13) July 14, 2016

This is the Hall of Fame room , where on July 15th,the old school Holyland Hoopers are gonna be hangin out!#YOLO2016 pic.twitter.com/fII6bAoh4i

— Mike Carter (@CoachBigMike13) June 30, 2016