פרידה מענק

<P><IMG alt="" hspace=10 src="http://www.basket.co.il/pics/2007/articles/gadir.jpg" align=right vspace=10 border=1>יום חמישי האחרון, אני יושב לכתוב הטור, ברקע הרדיו על גלי צה"ל. לפתע נכנסים עם ידיעה: רלף קליין, גדול מאמני ישראל הלך לעולמו לאחר מאבק במחלת הסרטן. לא יכולתי להמשיך ולכתוב, הכל מתגמד ברגעים כאלה, זה אמנם היה צפוי, אבל כשזה מגיע זה תמיד תופס אותך לא מוכן, אתה מתחיל להריץ זיכרונות אישיים מרלף ולא היו לי לצערי הרבה כאלה, רלף אימן עונה אחת את חולוניה, עונה שהייתה אמורה להיות אחת הגדולות בתולדות המועדון אך הסתיימה כמבזה בתולדות הקבוצה ולא בגלל רלף חלילה, אלה בגלל ביזיון גמר הגביע וההשתוללות של הקהל.</P> <P>הימים היו ימי נחום מנבר העליזים, כל שחקן שרק יכולנו לחלום עליו הגיע והצטרף לקבוצת הגאלקטיקוס שנבנתה בחולון ותזמורת משובחת לא יכולה להיות מושלמת ללא מנצח גדול, אז למשבצת המאמן הובא רלף הגדול. בשבילנו זה היה כמו שיביאו את אלכס פרגסון לאמן את בית"ר ירושלים, אגדה, הכל היה כמעט מושלם עד לאותו גמר אומלל, זה שרק השנה השתחררנו סופית מהטראומה שלו.</P> <P>מה שכן, נהניתי להגיע לאימונים, התייחסתי ביראת כבוד לרלף, בהתחלה חששתי לגשת אליו, (בכל זאת רלף) עד שדווקא הוא שבר את הקרח כשראה ילד מגודל עומד ומסתכל עליו בעיניים נוצצות, אז גיליתי כמה האגדה הזאת המכונה רלף קליין הוא אגדה קסומה, איש מדהים שנון, חכם, מצחיק, אחד כזה שכשאתה רואה את האהבה הגדולה שקיבל בערב ההוקרה שהפך למסיבת פרידה מרלף, אתה יודע מאיפה זה הגיע.</P> <P>רבים וגדולים ממני כתבו ודיברו על רלף, אין לי כאמור הרבה שעות רלף, אבל דווקא ממנו למדתי לעשות מה שנכון לעשות בעינך ולא מה שהסביבה מצפה שתעשה או אל תעשה: אימון נבחרת גרמניה, כניצול שואה, הוא ניצחון גדול לרלף, אני זוכר כמה רעשה המדינה וכל הצדקנים יצאו נגד, אבל זה לא הזיז לרלף, להפך. </P> <P>בסוף כולם הבינו מאיפה בא הרצון הזה, רצון שהוא ניצחון, אולי אחד הגדולים בקרירה המפוארת, גם אימון הפועל ת"א, לשעבר יריבתה הגדולה והשנואה של מכבי, התקבלה בהרמת גבה, כמכביסט הכי גדול אולי היה צריך הרבה אומץ לעשות את הצעד הזה ואומץ כמו שראינו גם במלחמה של רלף במחלה הארורה לא חסר לו, זכייה בגביע והפסד בגמר הפליי אוף מול הגליל, זה הקציר המכובד שרלף השאיר בארון של האדומים.</P> <P>לא יודע אם זאת הייתה הכוונה, אבל רלף היה הראשון להוכיח שספורט הוא ספורט ואף קבוצה לא "מוקצת" בגלל צבעה או סימלה. אני מקווה שתימצא הדרך הראויה להנציח את זכרו של רלף, רצוי שזה יהיה בזמן הקרוב כי דברים מהסוג הזה אם אתה מושך יותר מדי זמן, אתה מאבד מומנטום ובסוף מוצאים איזה משהו קטן וזניח שדרכו עושים טובה ומנציחים, או יותר נכון עושים טובה שמנציחים, לרלף מגיע משהו גדול ומשמעותי, אולי לקרוא את גביע המדינה על שמו? רעיון לא? יש עוד הרבה כאלה, אז בבקשה לעשות משהו ומהר.</P> <P align=center><IMG height=302 src="http://www.basket.co.il/pics/2007/Gallery/07-08/round_8/rishon_holon/rishon_holon13.jpg" width=400 border=0></P> <P align=center><STRONG><EM>האם בחולון ישמרו עליו? אבישי גורדון שומר על סדריק בנקס (צילום: עודד קרני)</EM></STRONG></P> <P>לסיום ובמעבר חד, קצת חולוניה, השבוע התבשרנו בשעה טובה על החתמת זר ראשון, איזה אחד שירד ליגה בתורכיה, הוא מצטרף לחנן קולמן שירד ליגה עם עפולה ולליאור שגב שכמעט וירד ליגה עם בנימינה, אכן המצב מאוד מעודד... יכול להיות שניבנת לה קבוצה מתוך מחשבה שמינוס ומינוס נותנים פלוס? אני מקווה מאוד.</P> <P>מה שאני עוד מקווה שתימצא הדרך להשאיר בקבוצה את הנכס העונה לשם אבישי גורדון, קראתי שבהנהלה אומרים שהם לא מחזיקים אף אחד בכוח, אז הגיע הזמן שתשימו בצד את הכבוד שלכם ותעשו הכל כדי לגרום לאבישי לרצות להישאר בחולון, כמו שנראה מבנה הקבוצה כרגע, אסור בשום פנים לוותר עליו. אבישי עם האישיות והניסיון כמו גם עם הכדורסל יכול להיות ההבדל בין צמרת לתחתית, תזכרו שגם דורסמן בחר לשחק בחלק הסופי של העונה עם אבישי בחמישייה, כמו גם בפיינל פור. החלטה שהוכיחה את עצמה בסופו של דבר, אז אם גורדון היה טוב לקבוצת הכוכבים, הוא יהיה מספיק טוב וחשוב גם לקבוצה החדשה שבונים בחולון.<BR></P>