--- מאת דביר וינוגרד ---

לפני ארבע שנים הגיח לעולם הכדורסל חוק חדש: הצאלנג', שהביא עימו בשורה של ממש לחובבי הכדור הכתום. הצ'אלנג', שנכנס לתוקף ב-NBA בעונת 2019/20 (והגיע לליגה הטובה בעולם כהשראה מחוק זהה שחל בליגת הפוטבול האמריקאית), מאפשר למאמן לדרוש מהשופטים לגשת למוניטור ולבדוק האם נפלה טעות בהחלטה המקורית שלהם, על מנת שישנו את ההחלטה באופן שמיטיב עם קבוצתו. למאמן ישנה אופציה אחת בלבד לדרוש צ'אלנג' במהלך המשחק, לא משנה האם בקשתו התבררה כנכונה או שגויה. לאחר ההצלחה של החוק החדש ב-NBA, אנשי פיב"א (והיורוליג) ראו כי טוב והחליטו במהלך הקיץ האחרון לצרף אותו לחוקה. הצ'אלנג' עד כה, שינה בהחלט את פני המשחק, אך כשמו כן הוא, מאתגר לא מעט, בעיקר בכל הנוגע לשאלה מתי מותר למאמן לבקש צ'אלנג' ובאלו סיטואציות בדיוק.

שאלה זו מטרידה את חובבי הכדורסל וגם לא פחות מכך - שחקנים ומאמנים רבים, שאינם יודעים עדיין באופן ברור, מתי הם רשאים לדרוש צ'אלנג'. באופן טבעי, דרוש זמן ממושך בכדי ללמוד חוק חדש על בוריו, אך כדי לעשות סדר בנידון, שוחחנו עם השופט הבינלאומי, עמית בלק, שפירט בפנינו את כל הדקדוקים השונים הנוגעים לצ'אלנג', בכדי לפשט את הדברים ולהנגיש אותם באופן ברור לקהל האוהדים (על בסיס השיחה מובאים ההסברים המפורטים בכתבה). בואו נתחיל.

ראשית, יש לקחת צעד אחורה, כדי להעמיד את הדברים על דיוקם. עד לפני כמה שנים, לא היו מוניטורים באולמות הכדורסל. המוניטורים, הם למעשה אלו שיצרו את השינוי המהותי האמיתי, בכך שאפשרו לשופטים לדייק באופן משמעותי את קבלת ההחלטות שלהם. האם השופטים יכולים ללכת למוניטור בכל מצב? אז שהו שלא. ישנם 16 אירועים אותם רשאים השופטים לבדוק במוניטור על פי החוקה. האירועים מתחלקים לשלוש קטגוריות שונות של זמן, ואלו הם:

שופטי הליגה, רשאים לבדוק אירועים במוניטור בהתאם לשלב של המשחק

שאלות נפוצות:

באלו מקרים ניתן לבקש צ'אלנג' כאשר נשרקה עבירה? אך ורק בכדי לשרדג או לשנמך את העבירה (אם נשרקה עבירה בלתי ספורטיבית - ניתן לבקש צ'אלנג' בכדי להפוך את ההחלטה לעבירה רגילה וכן במקרה ההפוך). על פי הסטטיסטיקות של אנשי היורוליג, אירוע שכזה, שנקרא: "Foul review" הוא האירוע ששופטים בודקים אותו בממוצע יותר מכל אירוע אחר. חשוב לציין כי ישנו סעיף מיוחד בהקשר זה בחוקה: במקרה בו המאמן מוחה וחושב שמגיעה לקבוצה שלו עבירה בלתי ספורטיבית וגם צוות השיפוט לא בטוח ב-100% בהחלטתם במגרש - על השופטים לגשת למוניטור כבדיקה עצמאית ולא להחשיב זאת כצ'אלנג' מאמן. לעומת זאת, אם השופטים אכן בטוחים כי מדובר בעבירה רגילה אבל המאמן מוחה על כך ומבקש צ'אלנג' - הם ייגשו למוניטור וזה ייחשב לו כצ'אלנג'.

יש אופציה לבקש צ'אלנג' על עבירה רגילה בטענה שזאת צריכה להיות עבירה במהלך ניסיון זריקה לסל ("אקט אוף שוטינג" שמזכה את הקבוצה בזריקות עונשין) או ההפך? לא, משום שזהו מקרה שלא ניתן לבדיקה ע"פ החוקה וגם השופטים אינם רשאים לבדוק מקרה שכזה במוניטור. 

אם השופט לא שרק עבירה והמאמן חושב שכן הייתה עבירה, האם הוא יכול לדרוש צ'אלנג'? לא. החוקה קובעת כי השופט חייב לייצר החלטה והיא באה לידי ביטוי באמצעות שריקה. כלומר, אם השופט לא שרק לעבירה/הפרה כלשהי, המאמן לא יכול במצב כזה, לבקש צ'אלנג' מהשופטים. מנגד, ישנם שלושה אירועים ספציפיים שהחוקה מתירה לבדוק אותם גם אם לא קדמה להם שריקה: 1. כאשר שחקן קלע סל ורוצים לבדוק האם מדובר בשתיים או שלוש נקודות - ניתן לבדוק זאת בעצירה הראשונה של המשחק. 2. כאשר יש חשד ל"אירוע אלימות" (חשד לפספוס עבירה בלתי ספורטיבית) - ניתן לעצור מיידית את המשחק (או בעצירה הראשונה), לבדוק במוניטור ולקבל בעקבות זאת החלטה (בכל שלבי המשחק). 3. כאשר נותרו שתי דקות לסוף המשחק או בהארכה ושחקן קלע ממש בסמוך לסיום שעון ה-24. אם השופט אישר את הסל, אבל הוא לא שלם עם ההחלטה, הוא רשאי לבדוק האם הייתה הפרה של שעון ה-24. בכל שאר האירועים, חייבת להיות החלטה של השופט במגרש, שבאה לידי ביטוי באמצעות שריקה.

המוניטור, שינה את פני המשחק

אם השופטים הגיעו למוניטור במטרה לבדוק אירוע מסוים וגילו פתאום שהם פספסו אירוע אחר - כיצד הם צריכים לנהוג? ישנם מקרים נדירים במצבים כאלה, שהשופטים יצטרכו להתייחס לאירוע החדש שגילו ולקבל את ההחלטה על פיו. למשל - השופטים הלכו לבדוק אם שחקן קלע שלשה לפני האות של סיום רבע/משחק/הארכה ואכן ראו כי הוא שיחרר את הכדור בזמן, אבל במקביל הם גילו כי הזורק דרך על קו החוץ במהלך זריקה. במקרה כזה, השופטים צריכים לפסול את הסל ולתקן את שעון המשחק. נוהל דומה קיים גם במקרה של הפרת חצי, במידה ובזמן הבדיקה של הסל גילו שקבוצת ההתקפה לא עברה בזמן את החצי (8 שניות) - הם צריכים לפסול את הסל ולפסוק להפרת חצי. כמו כן, במצב כזה, עליהם לתקן שעון המשחק ולחדש את המשחק במקום הקרוב לביצוע ההפרה (בחלק הקדמי).

אם השופטים הלכו למוניטור (עצמאית או בשל דרישה לצ'אלנג') אך הם לא מצליחים לזהות ראיה חד משמעית שנוגדת את ההחלטה המקורית, כיצד יפסקו? במקרה בו אין להם ראיה חד משמעית שנוגדת את ההחלטה אותה קיבלו בזמן אמת במגרש במהלך הצפייה במוניטור, הם יישארו עם ההחלטה המקורית שנשרקה במגרש.

מדוע השופטים הולכים למוניטור פעמים רבות בכדי לבדוק את שעון המשחק? המוניטור הוא כלי עזר מצוין שנועד לייצר דיוק.  בכל הקשור לתיקוני שעון, מדובר באספקט בעל חשיבות רבה, זאת משום שיכולה להיות לכל שנייה נוספת השפעה מכרעת על התוצאה הסופית של המשחק. על כן, ישנם לרוב, בדיקות שעון בסיום רבעים (אפילו לתיקוני עשירית השנייה). כמו כן, לעיתים ישנן גם תקלות טכניות של מערכות השעונים ו/או מפעילי שעוני המשחק שמחייבת את התייחסות השופטים.

מהם ההבדלים העיקריים בין פיב"א ליוריליג בכל הנוגע לצ'אלנג'? אין הבדלים לגבי התהליך של בקשת הצ'אלנג' מצד המאמן. ההבדלים הם באירועים שניתנים לבדיקה. כך למשל - ביורוליג ניתן לבדוק הפרת 24 שניות במהלך כל שלבי המשחק, בשונה מליגת ווינר סל ופיב"א, בהן ניתן לבדוק זאת רק ב-2 דקות האחרונות. קיימים הבדלים כאלו בעוד מספר מקרים, זאת מאחר וליורוליג ישנה מערכת ארגון עצמאית אשר רשאית להוסיף כל מיני מקרים במשחק במסגרת שלהם. למעשה, הקבוצות והמאמנים מחליטות ביחד עם האגף המקצועי של שופטי היורוליג, אלו אירועים כדאי לבדוק ואפילו אלו אירועים כדאי להוריד ולבטל (ויש כמה כאלה בתכנון). בפיב"א, נוהגים גם כן מדי שנה לשדרג את החוקה (אשר ליגת ווינר סל כפופה אליה) בהתאם לאירועים השונים שמתרחשים באולמות הכדורסל בכל העולם.

שופטי הליגה במהלך התייעצות, רשאים לבדוק במוניטור 16 אירועים שונים