אחלה מחזור היה לנו

<P style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal><FONT size=3><SPAN style="FONT-FAMILY: 'Arial','sans-serif'" lang=HE>אחרי שעות של צפייה מרגשת ומרוגשת בטלוויזיה, החלטתי לנסות לחזור לשגרה ולנסות להיזכר מה היה לנו במחזור הראשון של ליגת לוטו.<BR><BR><BR></SPAN><SPAN style="FONT-FAMILY: 'Arial','sans-serif'" dir=ltr><?xml:namespace prefix = o ns = "urn:schemas-microsoft-com:office:office" /><o:p></o:p></SPAN></FONT></P> <P style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal><SPAN style="FONT-FAMILY: 'Arial','sans-serif'" lang=HE><FONT size=3>התקשורת עסקה רבות במכבי ת"א שפרקה את גלבוע\גליל, אבל אם נבודד את המשחק הזה אז היה לנו אחלה מחזור, עם שתי הארכות ושני משחקים נוספים, בהם קבוצה שסיימה בעונה שעברה במיקום נחות ניצחה קבוצה שסיימה במקום גבוה ממנה.<BR><BR><BR><o:p></o:p></FONT></SPAN></P> <P style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal><SPAN style="FONT-FAMILY: 'Arial','sans-serif'" lang=HE><FONT size=3>הייתי בשני משחקים במחזור הזה וראיתי יופי של מהפכים. נתחיל מאשדוד. קודם כל כיף לבוא לאשדוד. האירוח נהדר, האווירה והרבה בזכות הקהל של אשקלון, הייתה מעולה. אשדוד נראתה טוב בפתיחה, משהו שפחות אפיין אותה בעונה שעברה ואשקלון הפכה את המשחק במחצית שנייה מעולה. לאשדוד יש פוטנציאל, אבל החסרון של ג'וש דאנקן מורגש. אלכס טיוס וקרייג ברקינס, הם שני אתלטים נהדרים, שחקנים טובים, אבל אין להם את הנוכחות של דנאקן. שניהם משחקים בעיקר עם הפנים לסל ובהגנה מהמרים על חסימה, מה שמשאיר את אשדוד חשופה בריבאונד. לעומת זאת שיתוף הפעולה בין מאיר טפירו לרמל ברדלי מצוין ויכול להיות שהיה מקום לתת יותר דקות לשחקנים לוחמים כמו גלעד קרני, בטח כשהאנרגיות עברו לצד של אשקלון.<BR><BR><BR><o:p></o:p></FONT></SPAN></P> <P style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal><SPAN style="FONT-FAMILY: 'Arial','sans-serif'" lang=HE><FONT size=3>אשקלון זכתה בפיס עם רימר מורגן שנחתך מטורקיה. מורגן החליף את דרל האריס ששיחק בעמדה אחרת, אבל איתו יש לה יותר איזון ויותר מקום לדקות ליוני ניר שיחזור לעצמו העונה. ההחלטה לתת לטוני סקין הזדמנות נוספת השתלמה ותשתלם בהמשך. סקין שחקן טוב, רכז אמיתי עם קליעה טובה מבחוץ ומאוד מתאים לשחקן עם רביב לימונד וגם עם ניב ברקוביץ', שני שומרים טובים שיכולים לחפות על החסרון שלו בכוח וסנטימטרים.<BR><BR><BR><o:p></o:p></FONT></SPAN></P> <P style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal><SPAN style="FONT-FAMILY: 'Arial','sans-serif'" lang=HE><FONT size=3>הגענו ללימונד. איזה כיף שהוא פה ולא בספרד. הליגה, זו שמתחת למכבי וירושלים, חסרה שחקנים מהדרג הזה. כבר שנים שאנחנו נאלצים להסתפק בטפירו ועוד מעט מדי שחקנים מובילים בקבוצות הבינוניות והקטנות. לימונד עם היכולות והביטחון שלו, יכול לקחת את אשקלון גבוה.<BR><BR><BR><o:p></o:p></FONT></SPAN></P> <P style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal><FONT size=3><SPAN style="FONT-FAMILY: 'Arial','sans-serif'" lang=HE>אתמול הגעתי למלחה והיה כיף אדיר. בני השרון הרצליה הממה את ירושלים בפתיחה רצחנית. כן, אקוניס שוב פגע בזרים. טוויטי קרטר ולייסדריוס דאן מרכיבים צמד גארדים קטלני ועמוס מהירות ומוטיבציה. דלרוי ג'יימס לא דומה לאחיו, אבל מוכשר מאוד והיה כיף אדיר לראות את גיא לביא שיקבל השנה אין ספור דקות ויהפוך לשחקן ליגה מוביל. אבל הבינגו של אקוניס הוא קני לאוסון. בני השרון בנתה את הסגל שלה עם טרבור בוקר, שחקן </SPAN><FONT face=Calibri><SPAN dir=ltr>NBA</SPAN><SPAN dir=rtl></SPAN></FONT><SPAN style="FONT-FAMILY: 'Arial','sans-serif'" lang=HE><SPAN dir=rtl></SPAN> מוכר, שהיה אמור לסחוב את העסק על הגב עד סיום השביתה. בוקר נפצע ועדיין לא ברור מתי יחזור ואקוניס הזעיק את לאוסון ממכללה זניחה באמריקה. אחרי שני משחקים, אחד בגביע צ'אנס והשני בליגה, לאוסון נראה כמו גניבת העונה. גבוה עם יד נקייה מעבר לקשת, יכולת פוסט אפ אדירה, ריבאונד הגנה מצוין וקלאסה אמיתית בכל תנועה ותנועה.<o:p></o:p></SPAN></FONT></P> <P style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal><SPAN style="FONT-FAMILY: 'Arial','sans-serif'" lang=HE><FONT size=3><BR>בני השרון הרצליה כמעט והפתיעה במלחה, אבל העונה האמיתית שלה מתחילה ביום ראשון נגד חיפה בבית. קל לשחק במלחה כשכל הלחץ על ירושלים, יהיה הרבה יותר קשה לשחק טוב כשהלחץ עליך ואתה חייב לנצח. לבני השרון הרצליה יש ספסל חלש ואולי ההצלחה של לביא תגרום לרועי חגאי (שבעצמו נראה כמו ותיק על הקווים) לתת הזדמנות לעוד צעיר, אולי תום חבקין או כרמל בוכמן.<o:p></o:p></FONT></SPAN></P> <P style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal><SPAN style="FONT-FAMILY: 'Arial','sans-serif'" lang=HE><FONT size=3><BR>הגענו לירושלים. מצד אחד הם יצאו יפה מפיגור 30-15 בסיום הרבע הראשון. כמה כשרון יש בכדיר, נעימי, סטרוברי וג'קסון וברור שההגנה תשתפר עם חזרתו של בריאן רנדל. מצד שני ג'ארוויס ורנאדו נראה כמו מי שעדיין צריך להתבשל במקום פחות לחוץ ודורש וגם אם יש לו הרבה מאוד פוטנציאל, ספק אם יצליח לעזור לירושלים העונה להגיע רחוק באירופה ולחזור אחרי שנים לגמר הפיינל-פור.<BR><o:p></o:p></FONT></SPAN></P> <P style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal><FONT size=3><SPAN style="FONT-FAMILY: 'Arial','sans-serif'" lang=HE>היה הכל במשחק במלחה. מהפך, דרמה, החטאה נדירה של נעימי והיה כיף גדול לראות את כדיר חוזר להיות השחקן שלפני העונה הטראומתית. אבל מבחינתי המספר החשוב הוא 7 אסיסטים לעומת איבוד בודד של נעימי. אם נעימי הגיע לתובנה שבתוך כל היכולת האישית הנדירה שלו, הוא צריך גם לנהל את המשחק, בטח כשלצידו משחק גארד מוכשר ומגוון כמו סטרוברי, ירושלים תוכל להצליח העונה ולא להתחיל לחשוב על העונה הבאה.</SPAN><SPAN lang=HE><o:p></o:p></SPAN></FONT></P> <P style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal><SPAN dir=ltr><o:p><FONT size=3 face=Calibri><BR></FONT></o:p></SPAN></P>