נתנאל ארצי מסכם את אליפות אירופה לעתודה ("האמנתי שאפשר לקחת מדליה"), מתרגש לשחק תחת עופר רחימי ("מורה דרך") ומסמן מטרות אישיות. ראיון
נתנאל ארצי רק בן 19, אבל בכל הקשור לאליפויות גילאים, אפשר להגיד שהוא כבר די מנוסה. הפורוורד של מכבי "Hunter" חיפה סיים השבוע קמפיין חמישי ברציפות עם הנבחרות הצעירות, והוא יעמוד לרשות נבחרת העתודה גם בקיץ 2017. ארצי עלה קבוע בחמישייה של נבחרת העתודה, היה בין המובילים בה במדד הפלוס-מינוס וסיים את הטורניר עם 5.9 נקודות, 4.3 ריבאונדים ו-1.6 אסיסטים בממוצע, כשהוא מאבד פחות מכדור בממוצע ומתברג חמישי במדד היעילות בנבחרת.
"מבחינה קבוצתית, הייתה בעיניי אליפות טובה", הוא מספר בראיון לאתר המנהלת, "עשינו ניצחונות יפים, היינו יכולים לעשות יותר ולהגיע רחוק יותר, אבל זה כבר עניין של מזל. מה שחשוב מבחינתי הוא שהיינו מאוחדים מאוד. על כל שחקן ושחקן אני יכול להגיד שהוא לוחם ובחור מדהים ואני גאה להשתייך לנבחרת כזו. אני חייב לציין שגם היה מאחורינו צוות נהדר שתמך בנו ועזר לנו מאוד, בזכותם נשארנו דרג".
איך אתה מסכם את הטורניר מבחינה אישית?
"אני חושב שעשיתי את העבודה שלי. כל מה שצוות המאמנים ביקש ממני לעשות, השתדלתי לעשות אותו על הצד הטוב ביותר ואני חושב שגם הצלחתי. זה מתחיל כמובן בהגנה שם השקעתי מאמץ מיוחד. בהתקפה ניסיתי לאחד את כולם, לא משנה באיזה מצב אנחנו נמצאים מבחינת התוצאה. לא קלעתי יותר מדי, אבל זה לא דבר שמעניין אותי. ממש לא איכפת לי מזה, העיקר להשיג ניצחונות ולהגיע כמה שיותר רחוק".

ארצי חוגג עם החברים. "היינו מאוחדים מאוד" (צילום: FIBA.COM)
אחרי הניצחונות על פינלנד וצרפת, נהיה פתאום הייפ סביבכם בארץ והציפיות גדלו מאוד. זה משהו שהייתם מודעים אליו?
"האמת שלא. היינו מנותקים לחלוטין ולא ידענו כלום, לטובה או לרעה. הצוות אמר לנו שחשוב שנישאר מרוכזים בטורניר ומנותקים מהכל, כך שלא היה לנו ידע או עניין בזה".
עבור השנתון שלכם זו הייתה אליפות ראשונה בדרג א' אחרי ארבע שנים בדרג ב' עם נבחרות הקדטים והנוער. איך בא לידי ביטוי ההבדל בין הדרגים?
"אין ספק שמדובר ברמה שונה לגמרי, זה 'לבל' שלא פגשתי אף פעם. אני חייב להגיד שבאיזשהו מקום יש חשש קל שיהיה קשה להתמודד, אבל מיד הבנתי שאני מסוגל לשחק מול כל שחקן. מאותו רגע 'לא ראיתי ממטר' אף אחד ואני מאמין שאם תשאל את האחרים, הם יגידו לך אותו דבר. מבחינת סייז, ברור שכולם גדולים יותר מאיתנו, בטח בעמדות הפנים, אבל אני חושב שהסתדרתי יפה. כשאנחנו באים מלוכדים, לא משנה לנו מה הגודל של הקבוצה השנייה. פיני גרשון אמר לנו כל הזמן שיש לנו ידיים, לב ורגליים – ואיתם אנחנו יכולים לנצח כל קבוצה, לא חשוב כמה היא כשרונית, אתלטית או חזקה. הראנו את זה מול צרפת ופינלנד, אבל נגד ספרד וגרמניה כבר היה קשה מאוד. אני שמח שהראנו את האופי המוכר של הספורט הישראלי מול בלגיה והצלחנו להבטיח את ההישארות בדרג א'".
מאילו שחקנים התרשמת באליפות?
"לא מעט, זו הייתה אליפות ברמה גבוהה. להערכתי, 80% ממי ששיחק באליפות אירופה הזו יהיה שחקן מקצוען ברמה כזו או אחרת. כבר היום רובם משחקים בליגות בספרד, צרפת, גרמניה, האדריאטית וכו'. מספרד הרשימו אותי מאוד מארק גרסיה וסנטיאגו יוסטה, לורי מרקאנן מפינלנד הולך להיות שחקן מפחיד וגם מושידי מגרמניה מוכשר מאוד. הוא שנתון 1998 ואני לא מכיר אותו אישית, אבל רואים שיש בו משהו שייקח אותו גבוה. גם בליטא יש לא מעט שחקנים מוכשרים שיהיו בנבחרת הבוגרת".

קוטף ריבאונד. "לא קלעתי הרבה, אבל זה לא דבר שמעניין אותי" (צילום: FIBA.COM)
חלק גדול מנבחרת העתודה של השנה ממשיך גם לאליפות אירופה 2017, כך שהציפיות יהיו גבוהות מאוד.
"אני חייב להגיד שכאשר שאלו אותי מה המטרה באליפות של השנה, השבתי 'לקחת מדליה'. אני באמת מאמין שהיינו יכולים להגיע לפודיום. היו רגעים שהראינו את זה, אבל לפעמים הורדנו את הרגל מהגז וזה עלה לנו ביוקר. אם היינו מגיעים לרבע הגמר, כבר אי אפשר לדעת לאן זה היה ממשיך. אני מאמין שבשנה הבאה נוכל לעשות את זה, אבל זה כמובן אומר שכולנו צריכים לעבוד קשה מאוד ולהגיע שוב מאוחדים וחזקים".
בטורניר שיחקת בעמדה מס' 4. באיזה תפקיד אתה רואה את עצמך בשנים הבאות?
"אני מבחינתי סמול פורוורד, אבל בנבחרת אתה משחק הכל – מה שיבקשו אני אעשה. זה סוג של אופי. הגעתי לאליפות אחרי שנה פחות טובה, והרבה דברים שעבדתי עליהם קודם לכן קצת נתקעו ונעצרו. יש הרבה מאוד אלמנטים שאני רוצה לשפר: כדרור, קליעה, חדירה, אתלטיות. עופר רחימי עובד איתי על הוספת אלמנטים ומשחק פיק אנד רול. אני יכול לשחק 3-4 עכשיו ובעתיד אני מקווה שגם אוכל לשחק בעמדה מס' 2. דן שמיר אמר לי שאני יכול לשמור גם על גבוהים וגם על נמוכים באותה מידה, יש לי את הזריזות ברגליים. החלפתי לדעתי יפה על רכזים וגם שמרתי על שחקנים גבוהים ואגרסיביים".
יש לך איזה מודל לחיקוי שאתה מסתכל עליו?
"אני מסתכל ב-NBA על דריימונד גרין ולברון ג'יימס ומנסה ללמוד מהמהלכים שלהם כמה שיותר. בארץ אני מסתכל על דונטה סמית' שהוא שחקן מגוון מאוד. ברור שאני רחוק מאוד מהגיוון שלהם עכשיו, אבל יש לי את הזמן לעבוד קשה ולהשתפר. חשוב לי להחזיר אלמנטים שאני מרגיש שנעלמו אצלי".

בקרב מתחת לסלים. "מאמין שאוכל לשחק בעתיד גם כגארד" (צילום: FIBA.COM)
בשנה הבאה אתה תהיה חלק מחבורה מוכשרת של צעירים במכבי "Hunter" חיפה, ביחד עם חבריך לנבחרת דניאל קופרברג וטל אבירם וגם אופק אביטל וניר שריד. מה הציפיות שלך מהעונה הקרובה?
"אני מתכנן לעבוד קשה ולהוכיח את מקומי. אני בטוח שברגע שתגיע ההזדמנות, אני אקח אותה בשתי ידיים ואתן את כל כולי. אני מאמין מאוד בעופר רחימי, הוא כמו אבא בשבילי, מורה דרך. עופר הוא אחד שמאמין בצעירים, הוא תמך בי לאורך כל הדרך ואני מאמין שהוא יהיה מצוין. אני רוצה לאחל לו המון בהצלחה, אני חייב לו הרבה. הוא בן אדם מדהים, לא יצא לי לפגוש הרבה מאמנים כאלו בקריירה הקצרה שלי, אני מקווה שאמשיך איתו עוד הרבה זמן. אין לי ספק שהוא יאחד אותנו וייקח אותנו להישגים".
באוקטובר הקרוב תצאו שוב למשחק ראווה בארה"ב, הפעם נגד עומרי כספי וסקרמנטו. כבר מתרגש?
"בשנה שעברה לא שיחקתי הרבה, אבל הייתי בעננים. לראות מקרוב את קובי בראיינט, וינס קרטר וכוכבים אחרים – זה היה מדהים. אני בטוח שיהיה מרגש וכיף גדול לשחק השנה נגד עומרי וסקרמנטו. זו חוויה מדהימה, כל דבר קטן שאעשה על המגרש יהיה זיכרון שלא אשכח. אני מתכנן ללמוד מכל דקה ורגע שם, אסתכל ואנתח כל מהלך כדי להבין ולהשתפר. מבחינה קבוצתית, אני מאמין שזה יאחד אותנו. מכבי חיפה זה מועדון חם, שהוא לפני הכל משפחה. הדם שלי ירוק, כמו אצל כל חבריי לקבוצה ואני מאחל לנו שנה מוצלחת והישגית".

ארצי. "עופר רחימי הוא כמו אבא עבורי" (צילום: FIBA.COM)