''מבין שלקחתי סיכון, אבל ידעתי כל הזמן שאשאר''

כשמדברים על קפטן ועל מודל לחיקוי, מדברים על אפיק ניסים. הגארד הוותיק, ששיחק כמעט עשור באירופה וזכה באליפויות בצרפת, צ'כיה וסלובניה, הפך בשנים האחרונות לסמל של הפועל "פתאל" אילת. אחרי ארבע עונות רצופות, המשך דרכו של המועדון כולו עמד בסימן שאלה כמעט כל הקיץ, אבל ניסים לא פזל לצדדים ובסופו של דבר אפילו האריך חוזה עד 2018.

"עברנו קיץ הפכפך ולא פשוט", הוא מספר בראיון לאתר המנהלת, "העזיבה של דורון (הרציקוביץ') הייתה באוויר כל שנה, אבל כולם רצו והאמינו שהוא יישאר. ברגע שהוא הודיע שהוא לא נשאר, אפשר להגיד שהופתענו והבנו שאנחנו הולכים לקיץ לא קל. לשמחתי, הרבה מאוד אנשים התגייסו לטובת המערכת ופעלו כדי להשאיר את הקבוצה בעיר ולשמור על ההמשכיות. היה להם חשוב שהדבר היפה שבנינו פה בשנים האחרונות לא יילך לאיבוד".

הייתם בחוסר ודאות מאוד גדולה עד שלב מאוחר של הקיץ.

"נכון, ממש בדקה ה-94 או ה-95 הצלחנו להשאיר את הקבוצה באילת. זה מתחיל מראש העיר מאיר יצחק-הלוי, היו"ר מוטי אמסלם ומנכ"ל פתאל ראובן אלקס, וממשיך בהרבה אנשים טובים מהעירייה, העיר והעמותה של הקבוצה שנלחמו על הקבוצה בשיניים. אני יכול לספר שגם עודד קטש היה חלק מהמהלך הזה ועבד קשה עבורו. חשוב לי להגיד תודה לכל מי שתרם ועזר, בזכותם יש קבוצה ואני שמח מאוד על כך".

לך באופן אישי היו מחשבות על עזיבה בפרק הזמן הזה?

"היה לי חוזה לעוד שנה בקבוצה וידעתי כל הזמן שאשאר באילת. הייתי יכול בתוך אי הודאות למצוא משהו אחר ואני יכול להגיד שהיו גישושים, אבל הרגשתי את המחויבות והרצון הגדול של האנשים פה והאמנתי כל הזמן שתהיה קבוצה. אמרתי כל הזמן שאני נשאר באילת. מאוד רציתי להמשיך והיה לי חשוב להישאר, כל הזמן אמרתי לעצמי ששווה לחכות כדי לייצר המשכיות לארבע השנים היפות האלו, שבכולן הגענו לפחות לפיינל פור ועשינו הישגים נהדרים. אני שמח שהייתי סבלני וחיכיתי. לא היה רחוק אמנם שלא תהיה קבוצה בעונה הבאה ואני מבין שלקחתי סיכון, אבל עם האהבה שלי לעיר ולקבוצה לא הייתי יכול לחשוב על מעבר, זה היה הדבר הכי טבעי מבחינתי להישאר".

ניסים. "הרגשתי את המחויבות והרצון הגדול של האנשים באילת" (צילום: לילך וייס)

הקבוצה התחילה לעבוד בשלב מאוחר, אבל גיבשה סגל לא רע בכלל. מה הציפיות מהעונה הקרובה?

"הבסיס של כל הדבר הזה הוא עודד קטש ואני שמח שהוא נשאר איתנו כדי לנווט. בנו בזמן קצר קבוצה קצת יותר צעירה ואפשר להגיד בוודאות שיש פה פוטנציאל. הקבוצה נרקמת לאט לאט, יש לנו עוד הרבה עבודה וקשה להגיד לאן נלך, כי נשארנו רק שלושה שחקנים מהסגל של העונה שעברה. התחלנו לגמרי מאפס וניתן לזמן לעשות את שלו, אבל אני חושב שיש לנו קבוצה טובה עם שילוב יפה של ותיקים וצעירים. אילת זה מקום מיוחד ויש אנשים שפחות מסתגלים אליו, המפתח מבחינתי הוא שהשחקנים החדשים יתחברו לעיר ולקבוצה. הציפיות שלנו באילת תמיד גבוהות, גם אם השנה דברים נראים קצת אחרת כרגע".

אחד הצעירים שחתם הוא דניאל דנינו, גארד סקורר בדיוק בגובה שלך. הוא הולך להיות פרויקט שלך?

"עניין קידום הצעירים הוא לא פרטי שלי, אלא יותר עניין קבוצתי-מערכתי. זה דבר חשוב לנו מאוד. דניאל קיבל צ'אנס גדול מאוד לשחק בקבוצה מובילה ואני מקווה בשבילו וגם בשבילנו שהוא יתקדם העונה ויתרום לנו. דבר אחד בטוח: אם עודד בחר אותו, כנראה שהוא פוטנציאל גדול".

עם יד על הלב, כשחזרת לארץ, האמנת שתישאר כל כך הרבה שנים באילת?

"זה מצחיק, בדיוק שאלו אותי את זה לפני כמה דקות. כשהגעתי לכאן, הייתי בטוח שאחרי שנה אני חוזר לאירופה. בכדורסל של היום זה ממש לא מובן מאליו להישאר בקבוצה אחת כל כך הרבה שנים, אבל אני מרגיש פה חלק מהקבוצה בכל המובנים: אם זה בטיסות, באימונים או סתם בדוגמה שאנחנו השחקנים נותנים לילדים בעיר. אני שמח מאוד להיות פה ומרגיש שיש עלינו הרבה אחריות. אפשר להגיד שגדלתי והתפתחתי ביחד עם הקבוצה. כיף לי כאן, אני מרוצה מאוד וממש הקיץ הארכתי חוזה לשנתיים".

בפיינל פור אשתקד. "הציפיות שלנו תמיד גבוהות" (צילום: לירון מולדובן)

במהלך העונה שעברה דיברת הרבה על חוסר היציבות שלכם. בהסתכלות לאחור, איך אתה מסכם אותה?

"מצד אחד, אם היינו מפסידים בנס ציונה בסוף הסיבוב השני, הם היו משתווים לנו במספר הנקודות וכולם יודעים איך נגמרה העונה שלהם. מצד שני, ראינו מה ראשל"צ עשתה בפיינל פור ואפשר להגיד שגם אנחנו לא היינו רחוקים מדי מלנצח את ירושלים בחצי הגמר. לא קל להיות בסיטואציה שהדברים לא מסתדרים כמו שתיכננת עם החלפת מאמן ושחקנים, אבל אני שמח שגם אנחנו השחקנים וגם המערכת כולה היינו מספיק בוגרים כדי להבין את המצב שנוצר ולעשות מה שצריך כדי לצאת ממנו. עשינו ניצחונות יפים ואני שמח שבסופו של דבר הגענו שוב לצמרת. בסוף נשאר לך הטעם של סיום העונה והוא בסך הכל היה טוב".

נדמה שהשנה התחרות בליגה תהיה עוד יותר גדולה עם הרבה קבוצות שהתחזקו. איך אתה רואה את יחסי הכוחות?

"מכבי ת"א והפועל ירושלים יצרו ראש חץ והן רמה בפני עצמה, הן מבחינה תקציבית והן מבחינת סגל שחקנים, אבל השאר, מי פחות ומי יותר, ברמה דומה. תהיה ליגה מאוד מעניינת עם הרבה קבוצות חזקות. אני מקווה שנשמור על יציבות במהלך העונה ושנגיע שוב לרגעים המכריעים, אבל נוכחנו כבר לדעת שקשה לדעת מה יהיה במאי-יוני".

אחרי הפרישה של יניב גרין, נשארת השחקן הפעיל היחיד מנבחרת העתודה הגדולה של 2000 שהגיעה לגמר אליפות אירופה. כחלק מהדור הזה, למה לדעתך לא מעט שחקנים ממנו פרשו בגיל מוקדם?

"אי אפשר להצביע פה על איזו מגמה וזה אפילו לא עניין של צירוף מקרים, כל שחקן לגופו. גם מבחינת כדורסל וגם מבחינת כיוון בחיים, כל אחד הלך לדרך שלו. בגילנו אנחנו כבר יודעים שיש דברים שהם לא בשליטה של אף אחד. מה שעשינו שם ייזכר תמיד ואני גאה להיות חלק מהנבחרת הזו, הייתה לנו חוויה מדהימה. אני חושב שבסופו של דבר המחזור שלנו היה בורג מאוד מרכזי בליגה במשך הרבה עונות, ואני שמח שהראינו דברים יפים גם בנבחרת".

במהלך העונה תחגוג 36. הגיל כבר מתחיל להפריע?

"אין ספק שההתאוששות בין משחק למשחק היא יותר קשה והדבר הכי חשוב מבחינתי הוא לשמור על הגוף. אמרתי למאיר טפירו שאני רוצה לשחק שנה אחת יותר ממנו והוא אמר לי שכאשר שאלו אותו עד מתי ישחק, הוא ענה: 'אני רוצה לשחק שנה אחת יותר ממיקי ברקוביץ''. הוא הצליח ואני מקווה שגם אני אצליח בכך...".

עם טפירו. "רוצה לשחק שנה אחת יותר ממנו" (צילום: עודד קרני)