מבט מהדלת האחורית: הכנסות כדור

--- מאת עומר אריאן ---

אחד מהדברים שהתמקמו גבוה בסדר העדיפויות עבור עבודה אישית של שחקנים זה זריקות העונשין שלהם. הסיבה די הגיונית: העובדה שפעמים רבות במשחק ניצבים שחקנים בפני אפשרות להשיג נקודות קלות יותר מבדרך כלל הופכת בין היתר את זריקות העונשין לאינטרס עליון. רציונלי, לא?

• לטורים הקודמים: התקפת מעבר | חזרה מפסק זמן | אומנות הבק-דור | פיק אן רול ספרדי
• מגזין "תוכנית משחק" - ראיונות עם שון דאוסון ויותם חנוכי

מאותה סיבה, גם הכנסות הכדור – ידועות גם כ"הוצאות חוץ", כפי שהשתרש משום מה - נמצאים בעדיפות עליונה אצל מאמני הקבוצות בכל הנוגע לתכנון ההתקפה שלהם. פחות או יותר, במשחק יש 8-12 עבירות שנעשות שלא בזריקה ולפני ההגעה לסף העבירות המותר. מעבר לזה, עוד 3-7 פעמים של "כמעט" איבודי כדור מותירים כ-15 פוזשנים במשחק בהם קבוצה מוציאה כדור חוץ מחצי המגרש שלה. 15 פוזשנים. לא הולך ברגל ובטח לא משהו להזניח.

מעבר לכמות היחסית גבוהה של הכנסות כדור כאלו, ממש כמו זריקות העונשין, הן מהוות יתרון יחסי בהשוואה לשאר הפוזשנים. בהכנסת כדור, בשונה ממשחק עומד, מקבלת ההתקפה זמן יקר שבו היא יכולה לבצע חיתוכים, חסימות ומיני תנועות מבלי שיתקתק לו שעון המשחק. מעבר לזה, בחסות החוקה, המוסר מוגן ומקבל מרווח מספק להוצאת מסירה אופטימלית. כלומר, בניגוד להתקפה העומדת, מי שאחראי לנצל את היתרון שצפוי להיווצר לא נמצא בלחץ אלא בידיו כל הכלים להוציא את המסירה הטובה ביותר שיוכל.

אם נסכם, אסור להמעיט בערכן של הכנסות הכדור. מדובר בפוזשנים בהם ארבעה שחקנים חופשיים לזוז למשך שניות ארוכות מבלי לבזבז זמן על שעון הזריקות, בעוד המוסר שאחראי למסור לאותם שחקנים מוגן על ידי החוקה מפני לחץ. נשמע לא רע, לא?

השלב הראשון בכל הנוגע להכנסות כדור היא, ובכן, ההכנסה עצמה. נכון, יש פוטנציאל אדיר לייצור של מצב איכותי ויתרון משמעותי באמצעות הכנסת הכדור אבל המינימום ההכרחי הוא לא לאבד את הכדור. כדי שזה יקרה – השתרשו מספר אלמנטים ויסודות לצורך הכנסת הכדור. האופציה הראשונה היא הכנסת הכדור לשחקן גבוה. באופן טבעי, ההגנה לוחצת דווקא את הגארדים הזריזים, בעוד השחקנים הגבוהים, אלו שנשמרים לרוב על ידי שחקנים איטיים וכבדים באופן יחסי, נשארים חופשיים ומאושרים. אז אם זה אחרי חסימה או בעקבות תנועה ללא כדור – ההתקפה תעדיף להכניס את הכדור דווקא לשחקן גבוה.

מן הצד השני, ברור שכאשר שחקן גבוה מקבל את הכדור רחוק מהצבע מדובר בחיסרון התקפי. היכולת שלו להניע את ההתקפה או לייצר מהלך מוגבלת, מה שגורם להתקפה לבזבז זמן. זמן יקר. לכן, האופציה השנייה לצורך הכנסת הכדור היא ביצוע של חסימה ללא כדור לגארד. סוג חסימה שכזה, עשויה ליצור הפרדה בין השחקן שמעוניין לקבל את הכדור לבין השומר שלו ולהקל על קבלת הכדור בלי דאגות מיותרות.

אוקיי, אז החזרנו את הכדור לתוך המגרש. מה עכשיו? עכשיו, צריך לדאוג למקסם את הרווח מהפעולה הצפויה. להכין את הקרקע. לנצל את העובדה שיש ברשותנו 5 שניות של חיתוכים, חסימות ותנועה ללא כדור מבלי ששעון הזריקות יירד. גם כאן, השתרש כלל הבסיס שמכונה inside-out. כלומר, כל תרגיל שקשור בהכנסת כדור, יתחיל בפעולה לכיוון פנים הצבע (Inside) שלאחריה הוצאת כדור לחוץ הקשת (Out). המטרה די ברורה - למשוך את תשומת ליבה של ההגנה לכיוון אחד ולהוציא את הכדור לכיוון האחר. ליצור יתרון מקסימלי. יתרון פשוט וקל.

אז עכשיו, אחרי שהכנסנו את הכדור והכנו את הקרקע בצורה האופטימלית הגענו לחלק הבא והחשוב ביותר: ניצול הסיטואציה לצורך ייצור נקודות. ולשם כך התכנסנו, לא? לשם כך, מגיע לזירה אלמנט נפוץ וחשוב בכל שיטת התקפה שמתחדד לו כאשר מדובר בהכנסת כדור – תנועת צד חלש (Weak Side Action, למהדרין). בגדול, מדובר בפעולה כלשהי (חסימה, חיתוך, תנועה) שמתקיימת רחוק מהכדור ובעצם מסיטה את תשומת לב ההגנה מן הכדור (החפץ החשוב ביותר במשחק, כן?) והופכת את ההגנה לפגיעה הרבה יותר. אם תבחר להשקיע את תשומת הלב שלה בפעולה – תיענש מהשחקן עם הכדור, ואם תעדיף להתעלם – עלולה להיענש דווקא מהצד החלש.

ובהכנסת כדור, כמו שאר הדברים שדיברנו עליהם, האלמנט הזה נהיה יעיל אפילו יותר. בעת ההגנה על הכנסת הכדור, כלל ההגנה משועבדת לעצור את קבלת הכדור בידי שחקן כזה או אחר. כולם מרוכזים בזה. זה הופך את הצד אליו יוצא הכדור לצד חזק יותר. סטרונג סייד מודגש אם תרצו. ואם הצד החזק הופך לחזק יותר, הצד החלש הופך לחלש יותר. ובהתאם, ההגנה הופכת לפגיעה יותר. בינגו. לכן, אחרי הוצאת הכדור נרצה לבצע כמה שיותר מהלכים רחוקים מהכדור. חסימות, חיתוכים, תנועות וכל דבר הבא ליד. פעולות צד חלש.

עוד טריק מעניין שבו משתמשים מאמנים שונים בהוצאת החוץ זה לערב את מכניס הכדור במהלך עצמו. כידוע, מוציא הכדור הוא השחקן על המגרש שמקבל הכי מעט תשומת לב מההגנה בעת הוצאת הכדור. עם כל האבסורד. החוקה מגינה עליו מפני לחץ ועל כן אפילו השומר שלו מתרכז בעיקר בלחסל קווי מסירה שונים ולא בהגנה עליו. כתוצאה מכך, גם לאחר הכנסת הכדור עובר זמן מה עד שההגנה עליו חוזרת לקשיחותה. בזמן הזה, מעורבות שלו במהלך עשויה ליצור להתקפה יתרון טבעי ולעזור לה לנצל את מצב הכנסת הכדור בצורה אופטימלית. אז הוצאת את הכדור? לך לקבל כדור, לך לחסום, לך ותחתוך. פשוט תתערב.

לסיכומו של עניין, גם הכנסות חוץ היא אלמנט רלוונטי כשבאים לתכנן משחק. בטורים האחרונים זה מה שאני מנסה להעביר. כמאמן, אתה חייב לחשוב על המכלול. הכי קל לחשוב על מה אתה רוצה לעשות בהתקפה גנרית עם 24 שניות על השעון שהכדור אצלך והכל בשליטה. אבל כדורסל זה יותר מזה. אתה צריך לחשוב איך אתה רוצה לרוץ עם הכדור בהתקפת המעבר ואיך אתה רוצה להוציא את הכדור מהוצאת החוץ. לאסוף כמה שיותר יתרונות קטנים שנמצאים במהלך הדרך. יתרונות קטנים, שמתווספים יחדיו להבדל שבין ניצחון להפסד. נתראה בשבוע הבא!