מכבי Playtika תל אביב מכבי עירוני רמת גן הפועל "שלמה" תל אביב הפועל בנק יהב י-ם הפועל חולון עירוני לאטי קריית אתא
בני Ofek Dist הרצליה הפועל עפולה הפועל שובל חיפה עירוני חי מוטורס נס ציונה הפועל יוסי אברהמי אילת הפועל נופר גליל עליון הפועל אלטשולר שחם ב"ש/דימונה

יומנו של פצוע: ממבטו של ליאור קררה

06/05/2023
יומנו של פצוע: ממבטו של ליאור קררה
הפציעה השנייה בקריירה לא שברה את ליאור קררה האופטימי, שמייעץ לשחקנים אחרים ואפילו מנצל את הזמן בקורס בישול (צילום: FIBA.BASKETBALL)

--- מאת דביר וינוגרד ---

יום שבת ה-2 לאוקטובר, 2022, משחק אימון בין עירוני "חי מוטורס" נס ציונה להפועל "אלטשולר שחם" באר שבע/דימונה: גולן גוט נפגע בגבה במהלך ההארכה ובמקומו עולה לפרקט, ליאור קררה, ששיחק טוב מאוד עד שלב זה. דקה בלבד עוברת, קררה חודר ימינה על הביס ליין, עוצר עם שתי רגליים ומאותו הרגע - חושך. "זאת פעולה שאני עושה כל החיים וכנראה עשיתי גם הרבה פעמים לפני, אבל פתאום פשוט הרגשתי את הברך בורחת לה", מספר הפורוורד, "לא היה איזה משהו מקדים או מגע יוצא דופן, גם התנועה עצמה של הברך לא הייתה ממש קיצונית, זה כנראה קרה בגלל התזמון של הקפיצה".

את חומרת האירוע, אם תהיתם, קררה קולט מהר מאוד: "לצערי ישר הבנתי שסיימתי את העונה, אבל עוד הייתה לי איזושהי תקווה שאראה משהו אחר. עשיתי MRI באותו לילה וכבר בוקר אחרי, בשעה שש, הרופא של הקבוצה דיבר איתי ואישש לי את החששות. למזלי, כבר הכנתי את עצמי נפשית למה שהולך לקרות", מספר קררה, שפירט את התחושות המדויקות: "ברגע שזה קרה, החזקתי את הברך ואמרתי לעצמי - 'למה זה קורה לי'? כלומר, היה שוק ראשוני, אבל הבכי והדמעות שלי היו מתסכול, לא הצלחתי להבין למה דווקא עכשיו. עד אז הרגשתי מצוין וגם הרגשתי שהשנה הזאת יכולה להיות עונת הפריצה שלי. בנוסף לזה, הייתי עוד יותר מתוסכל, כי מינו אותי לקפטן בתחילת העונה והייתי מוכן לאחריות הזאת".


קררה, "הרגשתי שהעונה הזאת תהיה עונת הפריצה שלי"

הפציעה הנוכחית אינה הראשונה של קררה, כך שלכאורה, היא הייתה עשויה לתסכל אותו אף יותר מהקודמת, אך לקררה הסתכלות ייחודית על הסיטואציה: "הפציעה הקודמת שלי הייתה לפני שבע שנים, בגיל 18, בברך השנייה. זאת הייתה פציעה אפילו יותר קשה - קרעתי גם את הרצועה הצולבת וגם את גיד הפיקה. זאת הייתה העונה הראשונה שלי בבוגרים, ברעננה. באותו הזמן, לא שיחקתי מאפריל עד אוקטובר של העונה שאחרי (שנה וחצי). ככה שזה היה מלווה בהמון תסכול עכשיו, אבל מצד שני, התחלתי להריץ את כל הטיימליין של תהליך השיקום בראש, ידעתי בדיוק מה התהליך ואיך זה יעבוד, ככה שבאיזשהו מקום, ידעתי לאן אני נכנס ואני חושב שזה מאוד הקל עליי".  

"שלא יהיו ספקות" משתף קררה, "ביומיים הראשונים התבאסתי ובכיתי, אבל מהר מאוד עשיתי את השינוי הזה והבנתי שאין לי ספק שאני אעבור את זה ואחזור לאותה נקודה שבה ארגיש טוב עם הגוף שלי. הראש לא ברח לספקות , למרות העצב והתסכול ההתחלתי, אלא ישר האמונה הזאת דחפה אותי לחשוב איך אני מתקדם היום בשביל להיות יותר טוב מחר, וזה ממש עזר לי". קררה, כפי שניתן לראות, מתייחס ל"ניסיון בפציעות" כיתרון, באופן מעורר השראה: "זה היה חד משמעית יתרון. כי השלב הראשוני של פציעה כזאת, שאתה יודע שאתה מושבת לפחות לתשעה חודשים – זה הלם, זה שוק. בסוף אנחנו ספורטאים, אנחנו רגילים לאיזושהי רוטינה מסוימת של עונה-קיץ, עונה-קיץ מסביב לשעון ופתאום הכל נעצר לך. אבל הפעם, הרגשתי שהחודש-חודשיים הראשונים עברו לי הרבה יותר בקלות, בטח לעומת מה שהיה לי בגיל 18, שבאותו זמן, חוץ מנקע בקרסול לא ידעתי מה זה פציעות בכלל".

את האופטימיות הרבה שלו, משתדל הפורוורד להעביר גם לשחקנים אחרים שמתמודדים עם פציעות קשות: "יצא לי לדבר עם כמה שחקנים שגם כן נפצעו העונה, כמו נועם דוברת (הפועל "בנק יהב" ירושלים) וניב למפרט" (הפועל גלבוע גליל), סיפר קררה, "הסברתי להם שהשלב הראשוני של הקבלה וההבנה של הפציעה, של מה הולך לקרות ואיך מתקדמים מכאן, זה הכי חשוב. כי בשלבים המתקדמים יותר, אחרי שלושה ארבע חודשים הם כבר יראו שהרגל במצב טוב ויתחילו ללכת, יחזרו לשגרת אימונים והכל ירוץ. אבל השלב הראשוני הוא הכי מאתגר".


קררה, "האמונה ישר דחפה אותי לחשוב איך אני יכול להשתפר ולהיות יותר טוב מחר"


דוברת, קיבל עצות מקררה על תהליך השיקום

"בא לי הרבה פעמים פשוט לעלות לפרקט"

 פציעה קשה כמו של קררה, דורשת שיקום ארוך מאוד. שחקנה של נס ציונה, מסביר מה כולל התהליך: "השלב הראשוני הוא הכנה לניתוח. לפי הרופאים, אם אתה לא נכנס לניתוח ב-24-48 שעות הראשונות, אז הברך מתחילה לצבור נוזלים ולהיכנס לאיזושהי מגננה ובמצב כזה לא רצוי לעשות את הניתוח, כי ההתאוששות לא מוצלחת כמו בסיטואציה אחרת שבה אתה מחזק את השרירים במשך חודש ומגיע לניתוח מוכן יותר. יש כאלה שמצליחים להיכנס ישר לניתוח, אבל זה באמת תלוי בנאדם. השלב השני הוא טווחי תנועה - שזה בעיקר אימוני כוח כדי לחזק את הברך. צריך להבין שזאת תחושה הזויה בהתחלה, ברגע אחד כל המסת שריר הופכת לרופסת ונעלמת. לאט לאט אחרי החיזוקים, אתה מתחיל להעמיס יותר על הרגל - בהתחלה בהליכה עם קביים, אחר כך בלי. רוב העבודה זה פיזיותרפיה (פעמיים-שלוש כל יום), כדורסל כמובן לא רלוונטי בשלבים הראשונים, ומשם אתה מתקדם".

עם כל הקשיים עד עכשיו לא עשו מספיק רושם, נראה כי החוויה הקשה מכולן, היא ההסתכלות מהצד על החברים לקבוצה, בלי יכולת לעלות למגרש: "בא לי הרבה פעמים פשוט להיכנס לפרקט, זה משהו שמדגדג לי כל הזמן", משתף קררה בהתלהבות, "זה גם אחד הקשיים הכי גדולים - אתה הולך לאימונים ונמצא שם, אבל אתה לא באמת שם כי אתה מתאמן בצד. אני אמנם איתם בחדר ההלבשה, אבל בסוף להיות על המגרש זה כמו לצאת למלחמה ביחד. זה קשור גם לבחירה בי לקפטן - אני יותר בנאדם של מעשים ושל ה"ביחד" ופחות צעקות ודיבורים. יותר קשה לי להביא את עצמי לידי ביטוי רק בדיבורים. אני כמובן משתדל לעשות את זה מהצד, אבל זה הרבה יותר קשה כשאין לי את האופציה לעלות על המגרש. בכל מקרה, אני מאוד שמח וגאה במה שהחבר'ה עושים העונה ואני מאוד משתדל להביא את עצמי דרך החיוביות והרוח שלי באימונים ובמשחקים ולאו דווקא על המגרש".


קררה על אזרחי מימין לקופר, מביט בציפייה, "הקושי הכי גדול זה להסתכל מהצד"

כשקררה אומר שהוא בנאדם שמאמין ב"ביחד" זה אנדרסטייטמנט למה שקורה בפועל: הפורוורד מלווה את קבוצתו לכל אימון, משחק בית וחוץ, על אף שלא מדובר בהחלטה ברורה מאליה: "מבחינתי זה מובן מאליו, גם אמרתי לקבוצה ברגע שנפצעתי, שזה לא אומר שאני לא חלק מהקבוצה. זה חלק מהזכות שקיבלתי להיות קפטן (תפקיד אותו הוא חולק עם ג'רום מיינסי בעקבות הפציעה), אבל גם אם לא הייתי הקפטן הייתי עושה את זה, כמו בעונה הראשונה שלי בבוגרים ברעננה - הלכתי עם הקבוצה לכל משחק, למרות שלא היה לי שום סיכוי לחזור באותה עונה. אני חושב שאפילו הרווחתי מזה יותר ממה שהקבוצה הרוויחה ממני. בכל מקרה, זה אפילו לא עלה לי בראש לוותר על משחקים או דברים כאלו". בנוסף, בשגרה הקבוצתית היום-יומית, מסביר קררה כי הכל מתנהל כרגיל: "ההתנהלות היא רגילה לחלוטין בכל מה שמסביב למגרש, ארוחות, יציאות ונסיעות למשחקי חוץ, בהכל אני משתדל להיות תמיד. זה גם ממש חשוב לי לבוא ולשבת בחדר הלבשה ביחד לפני אימונים, כדי להיות כמה שיותר עם החברים לקבוצה".


קררה חוגג עם חבריו לקבוצה, "חשוב לי להיות איתם בכל זמן אפשרי"

המאסטר שף הבא? 

שאלה שמן הסתם עלתה אצל כל אחד מקוראי שורות אלו, היא - מה עושים בזמן הפנוי שנוצר עקב הפציעה וכיצד מנצלים אותו? גם קררה הרהר בשאלה בתחילת השיקום, אך מהר מאוד הוא מצא שלל הרפתקאות, מקוריות במיוחד, שבאמצעותן הוא ניצל את הזמן הפנוי עד תום: "קודם כל, קראתי הרבה מאוד ספרים, כי אני ממש אוהב את זה. אחר כך, עשיתי קורס בישול שזה משהו שרציתי לעשות כבר המון זמן. תמיד אהבתי את זה, אבל זה היה בגדר תחביב בלבד בבית ורציתי לקחת את זה כמה צעדים קדימה, וזה היה כיף גדול. אחר כך, עשיתי קורס בקינסיולוגיה, שזה בעצם חקר התנועה של גוף האדם, שזה גם מאוד עניין אותי. למעשה, הגעתי לזה דרך הפציעות. למדתי לאהוב ולחקור יותר - למה הגוף עושה כל מיני דברים ואיך הוא עובד וככה גם אולי אדע איך אפשר למנוע דברים מסוימים בעתיד. אני מאמין שכל דבר שקורה לנו הוא לטובה ואפשר להרוויח ממנו גם מבחינת כדורסל וגם מבחינת האישיות שלי והבנאדם שאני, בגלל זה היה לי כל כך חשוב לנצל כל שנייה", סיפר קררה בהתלהבות.

לפורוורד היה חשוב להעביר גם מסר ועצה לכל הפצועים הטריים, שלצערנו הצטרפו לחבורה בזמן האחרון (כדוגמת שחקני הפועל "אלטשולר שחם" באר שבע/דימונה – רועי פריצקי וטידג'אן קייטה שסיימו את העונה): "כל דבר שקורה לנו מהקטן ועד הגדול, צריך לקבל אותו ולהבין שזה המצב הנתון ומה שצריך זה לחזק את הגוף, לנצל את ההזדמנות ולהביא דברים חדשים למשחק. יותר מזה, זאת גם אופציה וצריך להסתכל ולחשוב - מה אני יכול להרוויח מפה. איך אני לוקח את התקופה הזאת כדי להשתפר ולהיפתח לדברים טיפה שונים. הרי לא לעשות כלום, זה תמיד מבאס. אין כמו להיות בתנועה ועכשיו כשיש את הזמן הזה לעשות דברים שאין זמן אליהם ברוב הקריירה, זה ממש חשוב וזה עוזר להוריד לחץ. כי כשאתה נפצע, אתה כל הזמן חושב מתי כבר תחזור ואיך. באיזשהו מקום, לעשות את הדברים האחרים הללו, זה מוריד את מפלס הלחץ ואתה נותן לראש לברוח רגע מהשיקום והתהליך עצמו. זה משהו מדהים בעיניי לכל אחד שלא עלינו חווה פציעה וזאת לדעתי הדרך להסתכל על הדברים".


קררה מבסוט, "זה זמן מצוין להיפתח לדברים חדשים"

לקראת סיום, שיתף השחקן, שיסגור בקרוב ארבע שנים במועדון מהשפלה (וידע איתו שלל רגעים יפים, כולל הזכייה ההיסטורית ביורופ קאפ בעונת 2020/21) את תחושת החיבור האמיתית שלו למועדון, תוך שהוא מספק אמירות, שכבר כמעט ולא שומעים בכדורסל המודרני: "מצאתי פה בית. זה גם האנשים שמסביב למועדון וגם הקהל המדהים שמאוד מעורב וכל הזמן דוחף אותנו, גם בתקופות הטובות וגם באלו שפחות. אני באמת רואה במועדון משפחה. הרבה פעמים חושבים שהכל זה ביזנס, אבל זה לא נכון. אני מרגיש שזה הרבה מעבר בשבילי ואני באמת שמח על המקום הזה. עברתי כאן המון, גם בפציעה עכשיו וגם בשנה שעברה, שהייתה לי פציעה קטנה בכף רגל. בקבוצה תמיד היו שם בשבילי עם הרבה מאוד סבלנות. לכן, זה מאוד חשוב לי להמשיך פה בשנה הבאה ולהחזיר את המעט שאני יכול גם לקהל וגם למועדון שנותן לי המון. אני ממש מקווה שזה יסתדר".

לסיכום, סיפר קררה, שהוכיח כבר כמה פעמים במהלך הקריירה כי אמונה מנצחת הכל, מהו החלום שלו והכי חשוב, מתי הוא צפוי לשוב ולטרוף את הפרקט: "החלום הכי גדול זה להביא את עצמי לידי ביטוי בצורה הכי טובה שאני יכול בליגת העל. זה עדיין לא קרה וזה מאוד חשוב לי באופן אישי. אני רוצה יום אחד להסתכל במבט לאחור ולהגיד לעצמי שמיציתי את היכולת שלי, נתתי את כל כולי והצלחתי. עוד חלום זה לשחק באירופה, לחוות תרבות שונה, ליגה שונה ולהנות מהחוויה הזאת של הכדורסל עד הסוף. הצפי הוא להתחיל את השנה כמו שצריך כבר מהפרי סיזן. הייתה לי את כל העונה להתכונן. התחלתי כבר אימונים עם כדור. ככה שמבחינת לוח הזמנים אני בהחלט מאמין שאצליח לעשות את זה ואני כבר לא יכול לחכות לתת את הכל על המגרש".


קררה בטירוף אחרי הזכייה ביורופ קאפ, "כבר לא יכול לחכות לחזור לשחק" (צילום: FIBA.BASKETBALL)

 

האפליקציה של ליגת WINNER סל

הורידו עכשיו את האפליקציה החדשה שלנו ותוכלו להיות איתנו בכל מקום, לעקוב אחרי המשחקים אונליין ולהיות ראשונים לקבל את כל המידע על ליגת WINNER סל
facebook twitter instagram youtube
מנהלת ליגת העל בכדורסל