מבט מהדלת האחורית: הנקודה החמה

--- מאת עומר אריאן ---

לעיתים, רק כדי להקל על עצמנו, אנחנו קוראים להגנה הרווחת במשחק הכדורסל "הגנה אישית". למה? כי זו ההגנה הזאת ש"לכל אחד יש את האיש שלו". כן נו, שמענו. העניין הוא, שעם שינויי הטקטיקה והטרנדים ההגנתיים של התקופה האחרונה – ההגנה האישית היא כבר מזמן לא אישית.

• לטורים הקודמים: התקפת מעבר | חזרה מפסק זמן | אומנות הבק-דור | פיק אן רול ספרדי | הכנסת כדור | גלגולו של הפוסט אפ | מצבי קליעה לביג מנים | הגנה אזורית | התקפה נגד אזורית | יציאה על חסימות

אמר פעם מאמן מפורסם: "ההגנה האישית הטובה ביותר – נראית בדיוק כמו הגנה אזורית". כי גם מאמנים ששומרים הגנה אישית, לא יכולים להתחמק מזה. השחקן שמחזיק בכדור ויכול להרים שלשה בכל רגע נתון – לא מסוכן כמו השחקן שעומד בפינה בצד השני של המגרש. הוא פשוט לא. ואם כך, גם אין סיבה שיקבל את אותו היחס כמוהו.

לכן, התפתח טרנד הגנת העזרה. ההגנות של היום אינן סטטיות ונמנעות מתגובה אלא יוזמות הבאת עזרה לכל מוקד סיכון שרק אפשר. להקשות כמה שיותר על השחקן עם הכדור, תוך תעדוף כל שאר האופציות האחרות. וכתגובת נגד, ההתקפות שמות בראש סדר העדיפויות שלהן את עקרון הריווח. ריווח מהו? מלבד קלישאה ריקה שנועדה לתאר מצב של התקפה תקועה, ריווח הוא בעצם נטרול היכולת של הקבוצה היריבה לשמור על שני שחקנים באמצעות שחקן אחד.

אם שני שחקנים קרובים מידי האחד לשני, ההגנה יכולה באמצעות שחקן אחד לנטרל את שניהם וליצור יתרון מספרי קל. היום, ננתח את אחד מעקרונות הריווח הפופולאריים – נקודת הדאנקר (ה-Dunker Spot). ואיך נעשה את זה? באמצעות ידידתנו הפועל תל אביב בניצחון שלה על פני הפועל ירושלים בחצי גמר גביע ווינר סל.

אז מה זאת נקודת הדאנקר? כשמה כן היא, בסך הכל, נקודה על המגרש. אבל נקודה מאוד מאוד חשובה. מדובר באזור שמתחת לסל באחד מהצדדים של הצבע. נקודת החיבור בין קו הצבע לקו החוץ בערך. ומה הופך אותה לכל כך מעניינת מבחינתנו? העובדה שהיא קרובה לצבע. הרי בכל מהלך חדירה, גלגול או כל שחקן שנכנס לתוך הצבע – ההגנה מרגישה סכנה. ואם כך, היא תשאף להביא עזרה. להביא עוד שחקן שישמור. וכנראה, מתוך הצבע. וכאן נכנס עניין הריווח, המיקום של השחקן ממנו ההגנה מביאה את העזרה (לרוב הגבוה), כמו גם התנועות שלו, יקבעו האם תוכל ההגנה להביא את העזרה מבלי חשש או שמא תשלם על זה מחיר כבד. וזה כל הסיפור.

אז יאללה, נדגים. ראשית, הדבר יכול להתבטא באמצעות פיק אן רול. כלומר, בזמן שהפיק אן רול מתבצע – עומד כבר שחקן באותה עמדת דאנקר (נגדית לכיוון החסימה) ורק מחכה שהשחקן שלו יקבל החלטה. יילך לעזור? בבקשה, הוא פנוי. יישאר איתו? סל קל מהגלגול פנימה.

כמובן שאותו הדבר יכול לקרות גם בצורה דינמית. גם אם לא עמד שם מלכתחילה שחקן, הוא תמיד יכול למלא את עמדת הדאנקר בדיעבד אם הוא רואה בכך צורך. וכך, באמצעות חיתוך על הבייס ליין לאותה נקודת דאנקר נכספת – ניתן לפתוח אופציית מסירה נוספת ופשוטו כמשמעו "לרווח את המשחק".

או לדוגמה, במהלך בידוד בו ברור לכולם שתהיה חדירה לסל – מן הראוי להציב שחקן (או אפילו שנים) על עמדות הדאנקר כדי שישלימו את סצנת הריווח ויתנו כמה שיותר בחירות להגנה וכמה שיותר אופציות להתקפה.

בטור הזה אנחנו בעצם פותחים רשמית את עונת 22/23 ב"מבט מהדלת האחורית". אם עד עכשיו התחממנו, התאמנו ונכנסנו לכושר באמצעות למידת שלל מושגים ותיאוריות, הרי שעכשיו אנחנו מתחילים את העבודה האמיתית. מדי שבוע, באמצעות טעימה קטנה ממשחק של אחת מקבוצות ליגת העל, ננסה להכיר אלמנט או רעיון טקטי אחר ולהבין שיש מחשבה ורעיון מאחורי כל תנועה ומיקום על המגרש וכל זה קורה ממש מתחת לאף שלנו. נבין כמה מגניב זה כדורסל. ועד כמה מגניב זה כדורסל ישראלי. נתראה בשבוע הבא!