מבט מהדלת האחורית: מכוונים גבוה

--- מאת עומר אריאן ---

בתחילת הטור הקודם, בו דיברתי על המהפך שהתחולל במהלך הפוסט-אפ בכדורסל המודרני, כתבתי שתהליך המהפכה התבטא בעיקר ב"גסיסתם" המקצועית של גבוהים כבדים וחזקים ועלייתם של גבוהים קולעים וניידים. ואכן, אם את הסנטר הקלאסי הקדום היינו מאפיינים כחזק, בעל עבודת רגליים טובה, התמצאות בצבע וגובה כקריטריון ראשי - הרי שהיום הזמנים השתנו.

• לטורים הקודמים: התקפת מעבר | חזרה מפסק זמן | אומנות הבק-דור | פיק אן רול ספרדי | הכנסת כדור | גלגולו של הפוסט אפ

חוזק התחלף בניידות, עבודת רגליים טובה מתבטאת בעיקר מחוץ לקשת ולא בתוך הצבע, התמצאות בצבע הפכה לראייה מרחבית של כלל המגרש ואת יתרון הגובה הקריטי החליפה יכולת הקליעה. אם פעם קליעה לגבוה הייתה נחשבת כבונוס, אולי אפילו כמיותרת – הרי שהיום זה תנאי בסיס. אם אתה ללא קליעה, אתה צריך לעבוד קשה מאוד כדי להצדיק את המקום שלך על המגרש.

אבל בעצם... למה? למה גבוה שקולע זה כלי כל כך חשוב ורלוונטי? אין מספיק גארדים שיעשו את זה? לגבוהים קולעים יש כמה יתרונות. ראשית, גבוהים כמו אלו, המתחרים מול שומרים כבדים יותר וניידים פחות על פי רוב, רוצים לנצל את הניידות היחסית ואת המהירות שלהם על פני המצ' אפים שלהם. תנועתיות כזאת קשה ליצור במשחק צבע סטטי. לעומת זאת, במשחק על קו השלוש, שכולל תנועה מחוץ לקשת והחלפות מיקום תדירות - שם דווקא אפשר לנצל את היתרונות הללו בקלות יחסית.

היתרון השני נוגע לאלמנט הבחירה שאנחנו חוזרים ומדברים עליו. אם נצא מנקודת הנחה (מבוססת) שקבוצות מעדיפות לשמור על הצבע שלהן ולא לקבל סלים קלים בשום מחיר, הרי שיציאה של גבוה אל קו השלוש מאלצת את ההגנה לבחירה קשה: להפקיר את הצבע, מקום המבטחים של קבוצתו, או לעזוב שחקן קלעי מחוץ לקשת? והגדלת הבחירה והסיכון שנוצר ממנה - היא כשלעצמה ניצחון התקפי.

אוקיי אז השתכנענו (אני מקווה) - גבוהים קולעים זה חשוב. אבל איך? איך לגרום לגארד לקלוע אנחנו יודעים פחות או יותר. זו דרך הטבע (הכדורסלני). אבל איך מביאים גבוה למצב קליעה? פה כבר אנחנו נכנסים לתחום העיסוק המעניין. תתרווחו בכיסא, אנחנו מתחילים.

האלמנט הראשון הוא אלמנט שמנצל את החשיבות שבהגנת הצבע כמו שהסברנו אותה – הסייד פיק אן רול. סייד פיק אן רול הוא מהלך רגיל של "בין שניים" שמתקיים בצד המגרש. בסוג חסימה שכזו, ההגנה חוששת מאוד מהגארד החודר ומשקיעה את מלוא מאמציה ושומריה כדי לסגור לו כמה שיותר נתיבי חדירה. ובזמן הזה? ניחשתם נכון. לגבוה יש מרווח פעולה לצאת החוצה מיד לאחר החסימה במקום להתגלגל פנימה ולתפור את השלשה בזמן הנכון ובמקום הנכון. בקיצור, להעניש את ההגנה על הבחירה הפחות מוצלחת שעשתה.

הדרך השנייה לפנות שחקן גבוה למהלך קליעה היא באמצעות אלמנט מוכר וטרנדי בשם חסימת רפאים (ghost screen למהדרין). חסימה כזאת מתחילה ונראית ממש כמו כל חסימה רגילה – עד שורת המחץ. כלומר, במקום לבצע את החסימה באמת, רץ הגבוה החוסם בזריזות ובמהירות לצד הנגדי מהחסימה כדי להתפנות לשלשה. לחסימה הזאת שימושים טקטיים רבים ומגוונים בכדורסל המודרני, אבל במקרה שלנו היא דרך קלה לבטא את אחד היתרונות המרכזיים שמנינו של גבוהים קולעים – הניידות. בזמן שהחסימה הרגילה נותנת ביטוי להתמצאות בצבע, כוח ועבודת רגליים בצבע (כאמור, דברים ישנים) הרי שחסימת הרפאים סוף סוף נותנת משקל לניידות ולמהירות של הגבוהים המודרניים.

שתי הדרכים הנוספות מתחברות לעיקרון שדיברנו עליו לא פעם בטור הזה – עיקרון הצד החלש. העיקרון אומר שהצד החזק של ההתקפה הוא הצד שבו נמצא הכדור. ואם הצד הנ"ל ממש חזק, אז הכדור גם זז באמצעות פיק אן רול או חדירה לתוך הסל. וכמו כל דבר בחיים, אם צד אחד הוא הצד החזק, הצד השני ישר הופך לצד החלש. צד שבו ההגנה לא נמצאת במיטבה ולא תוכל להגיב בצורה אופטימלית לאירועים שמתרחשים בו. ולכן, אם נעשה דווקא בצד החלש את המהלך המרכזי שלנו – ננצל את חולשתה של ההגנה וניצור את היתרון המקסימלי.

הדרך הראשונה שבה משתמשים כדי לנצל את העיקרון הזה וליצור דרכו יתרון היא חסימה ללא כדור של הגבוה הקולע. כלומר, לערב את הגבוה באיזושהי חסימה ללא כדור, גם בלי מטרה מוגדרת כלשהי, במטרה להסיח את דעת ההגנה ולמשוך את תשומת ליבה הרחק מהמטרה המרכזית – יציאה לשלשה של הגבוה.

האופציה השנייה היא אופציית חיתוך הפיק אן רול. במסגרת אותו עיקרון, בזמן שמתבצע פיק אן רול בצד אחד, מהלך שנועד להסחת דעת ויצירת פעולת הסחה בצד החזק - יחתוך הגבוה הקולע השני אל מחוץ לצבע ויפתח את אופציית הקליעה. הרעיון הוא שבזמן הפיק אן רול, מהלך בו ההגנה חוששת לגורלה ובייחוד לכל מה שקשור להגנת הצבע - ייצא הגבוה החוצה ויותיר את שומרו תקוע בין הפטיש לסדן. לצאת אל מחוץ לצבע בזמן מאוד רגיש וכשהצבע פגיע? או להישאר ולהותיר קלע במצב טוב לקליעה של שלוש נקודות? בחירה, כבר אמרנו? באנגלית קוראים לזה Pick Your Poison.

הרעיון הזה של גבוהים קולעים לא אמור להפתיע אף אחד. הוא חלק אינטגרלי מתהליך בלתי נמנע שעובר הכדורסל שלנו. המורכבות הטקטית שהולכת ונהיית מורכבת ומתוחכמת מתבטאת יותר ויותר בעזרת הוורסטיליות של השחקנים. היכולת של כולם לעשות הכל. העובדה שהגארדים מסוגלים לשחק בפוסט-אפ והגבוהים לקלוע מבחוץ הופכת גם ארסנל טקטי מצומצם לאחד קטלני וגדוש באופציות. וכמעגל מחזורי שלא מפסיק לעולם, ועם שלב אחד שמזין את השני - טשטוש הגבולות והקשר שבין עמדה לסט יכולות מכריח גם את המאמנים להיות יצירתיים יותר, חכמים יותר וגמישים יותר. ולנו? לנו רק נותר לשבת וליהנות מכל רגע. נתראה בשבוע הבא!