מבט מהדלת האחורית: עיקרון הצד החלש

--- מאת עומר אריאן ---

הסיבה לכך היא שה"וויק סייד", הוא לא רק "סייד". כלומר, הוא לא צד מסוים במגרש. הוא כל נקודה במגרש בה הכדור לא נמצא, כל נקודה במגרש בה ההגנה לא משקיעה מאמץ ראוי. העובדה שהשחקן היחיד שיכול לסכן את היריבה הוא השחקן עם הכדור הופכת את שאר האזורים לזניחים בעיניה ולקריטיים בעינינו. אלו, ורק אלו, הן נקודות התורפה האמיתיות של ההגנה.

כל מערכת התקפית תצטרך לתעדף ביצוע תרגילים, פעולות, אלמנטים ותנועות דווקא בצד החלש. כי כמו כל פואנטה התקפית איכותית, הדבר מעמיד את ההגנה בבחירה. להמשיך ולתעדף את השחקן עם הכדור ולהיות חשופים בכל נקודה אחרת במגרש? להגן על כל המגרש ולתת לסכנה הראשית חופש פעולה? בחירה גדולה ומשמעותית.

ועל כן, אחת מההתפתחויות הטקטיות של השנים האחרונות היא התפתחות תחום החסימות ללא הכדור. חסימות שמנצלות את עקרון הוויק סייד הזה והופכות אותו למנטרה התקפית של ממש. סוגים, וריאציות, זוויות ודרכים שונות לחסום שומר של שחקן שלא מחזיק בכדור ובכך ליצור יתרון. כל אלו השתדרגו, התפתחו ועדיין עושים כך. היום, נתמקד בחסימות בלי כדור שאחראיות על ניצול יכולת קליעה של גארדים ופינויים לקליעה. למה אנחנו ממשיכים לדבר באוויר? הבה ונדגימה.

סוג החסימה הראשונה מגיע אלינו היישר מספר התרגילים של גדול המאמנים אי פעם – גרג פופוביץ'. במסגרת "הכדורסל היפה" שהנהיג פופוביץ' בתור הזהב של הסן אנטוניו ספרס ב-2014, שכלל הרבה תנועה ללא כדור ודינאמיות התקפית – הגיעה אלינו חסימת הריצ'רץ' (כן, זה התרגום של חסימת "הזיפר"). שמה של החסימה נגזר כתוצאה מהמראה של הביצוע שלה – כפי שעובר במהירות הריצ'רץ' מצד אחד של החולצה/מעיל/תיק לצד השני, כך עובר שחקן התקפי מצד אחד של המגרש לשני על חסימה אחת, שתיים או יותר. מה שבא ליד. העובדה שהחסימה מתרחשת על קו הבסיס, רחוק מהכדור, גורמת לעיקרון הצד החלש לבוא לידי ביטוי ולהעניק נקודות קלות.

הסוג השני הוא חסימת הנעץ (כן כן, שוב תרגום קלוקל, pin down). עיקרון הוויק סייד במלוא תפארתו. בזמן שהכדור נמצא בצד אחד של המגרש, מגיע שחקן גבוה לצד השני ומעניק חסימה ללא כדור לשחקן נמוך שיוצא החוצה לקליעה פנויה משלוש. שחקן אחד לא יכול להתמודד עם זה, הוא צריך את עזרת שאר קבוצתו. ושאר הקבוצה שלו, תצטרך לחשוב טוב טוב האם ועד כמה לעזור ולשכוח מהמטרה הראשית והעיקרית שלה – הגנה על השחקן עם הכדור. בעיה להגנה, ברכה להתקפה. כבר התרגלנו לזה.

וכבונוס, הסט המצוין הזה.

או בזווית אחרת, חסימה אופקית הפעם שמפנה קלעי לזריקה מהצד ושוב מכריחה את ההגנה לבחור את סדר העדיפויות שלה.

כמו שהבנתם אחרי שהסברתי אלמנטים שונים באמצעות אייזק ניוטון או צ'ארלס דרווין – אני אוהב לשלב בין כדורסל לפיזיקה. ובעיניי, זה כל כך מתאים גם במקרה הזה. אחת מהתופעות המדהימות בפיזיקה היא תופעת האיחוד. כיצד כמה תופעות, שבהתחלה נראות שונות לגמרי, מוסברות לפתע על ידי עקרון אחד ויחיד. כך קרה שנפילת גופים בכדור הארץ, תנועת חלקיקים ואטומים ומסלולי כוכבים במערכת השמש מוסברת על ידי תיאוריה אחת ויחידה של אלברט איינשטיין. וכך קרה, שאלמנט הבק-דור, הלגיטימיות של ההגנה האזורית וההיגיון שמאחורי חסימות בלי כדור – מתרחשות בגלל אותו עיקרון מנחה אחד ויחיד. עיקרון הצד החלש. מי אמר שכדורסל זה לא החיים האמיתיים? נתראה בשבוע הבא!